או על הרזות, או הגבוהות, או הנמוכות, הברונטיות והאדמוניות, הבהירות והשחומות...
כשגברים מדברים על כמה שנשים מלאות זה ה-דבר, או על ההעדפות שלהם בצורתם של איברים כאלה ואחרים;
אני מרגישה כאילו האנשים האלה לא רואים נשים בכלל, כאילו לא ברור מה הם חושבים שסקס אמור להיות, כאילו שהם מסתכלים על אשה ורואים... מה הם רואים?
כל אמירה כזאת גורמת לי לחשוב - ככה מרגישים לפטופים על מדף החנות? כשאני מדברת מולם בלי בושה על מרקם של מקשים וגודל מסך? זה כל מה שהם בשבילי? כלי למילוי הצרכים והרצונות שלי?
ובכן, כן, עם לפטופ זה אכן המצב. אבל אני לא לפטופ, אה? וגם לא פטיפון.
וכן, ברור שזה תקף גם לשיחות על העדפות גודל וצורה של איבר מין זכרי. אילו שיחות מוזרות אלה. אני תמיד תוהה - לאן הדיון הזה מוביל בדיוק? נגיד שיש לי העדפה, אז מה? האמנם אני מסתכלת על זין של מישהו לפני ש*כבר* פיתחתי רצון לראות את הזין שלו ולגעת בו? ואם כבר מתחשק לי, האמנם אוותר אם אגלה שהזין לא לטעמי? ונגיד שאני משתפת את הפרטנר שלי בהעדפה שלי, מה הוא אמור לעשות עם המידע הזה? ניתוח? תותבת? קיצוץ? סתם להתבעס ולדעת שהוא לעולם לא יהיה זין הזהב? ברצינות, מי אומר דבר כזה לבנאדם?
ונגיד שנעשה סקר ונשתף את הציבור בדעת הקהל - במה זה עוזר למישהו? מה, כדי שגברים ידעו אם להרגיש טוב עם עצמם או להרגיש עצובים ומיואשים? בשביל מה זה טוב? לא עדיף שאנשים ירגישו רע עם עצמם או ירגישו טוב עם עצמם על סמך המעשים שלהם שנתונים לבחירה שלהם? זה לא קצת יותר רלוונטי לאיכות החיים של כולנו?
האם אסור לדבר על הדברים האלה? ברור שלא. מותר לדבר על הכל. אבל, מכירים את המשפט הזה, "חופש הביטוי לא אומר שמותר לצעוק שריפה באמצע הצגת תאטרון" (או משהו כזה)? אז מותר לדבר על העדפות זין עם החברים שלנו, כשאנחנו יושבים בחצר עם בירה ונרגילה ועוגה טובה, ומנמיכים טיפה את הקול, ואומרים - את יודעת, הזין של בעלי נוטה שמאלה, ואני חייבת להגיד לך, מסתבר שזה מגניב!
ולא בפרהסיה לא כי צניעות (פוריטניות) אלא כי לכל דבר יש זמן ומקום וכשמדברים על הדברים האלה בפני האנשים שעליהם מדברים, זה פשוט נשמע אחרת.
זה לא נעים לי כשאנשים זרים מעדכנים אותי אם הגוף שלי לטעמם.
התחלתי מהגברים כי לא יוצא לי כמעט לשמוע נשים מדברות ככה.
זה ידוע שנשים מדברות על הכל. חולקות את הפרטים האינטימיים ביותר. מתייעצות. צוחקות. לועגות. דואגות. ואיכשהו לא קופצות מהשיח הזה להלבנת פנים.
לא כולן מן הסתם. אך רובנו יודעות להפריד. רובנו יודעות להזיל ריר מבלי לזלזל ומבלי להשפיל.
אני אשה סיסג'נדרית, ומקיימת שיחות פרטיות וחושפניות בעיקר עם נשים. ועם זאת אני איכשהו יודעת המון דווקא על העדפות של גברים. מה הסטטיסטיקה אומרת על מידת החיבה שאני יכולה לצפות לה מגבר אקראי כלפי כל איבר בגופי, מאורך הציפורניים ועד עיצוב שיער הערווה. למה אתם כל הזמן מוסרים לי את המידע הזה? למה אתם רוצים שאדע איפה אני על הסולם שלכם? מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה? להשתדל יותר?...
