שולה מתפרצת לחדר ומשליכה את עצמה על המיטה, פנים בתוך הכרית. “אני צריכה עבד!”
אוקיי, אפשר לארגן את זה. מה התקציב שלך?
"מה תקציב! אין לי תקציב!”
טוב, אז את רוצה עבד שבא חינם. תני לי רגע להריץ חיפוש.
"אני רצינית! חשבתי על זה לעומק והגעתי למסקנה שעל מנת לנהל אורח חיים בריא, אני זקוקה לעבד שיבריש לי את השיער כל יום ושיקנה לי שוקולד".
זה הכל?
"מי ישמע. זה לא שיש לי כסף לקנות עבד"
אל תתייאשי, אולי נמצא מישהו שיעבוד תמורת טובות הנאה.
"שום טובות הנאה! בלי סקס! רק שיבצע הוראות! אני לא דורשת הרבה...”
כן, בנוגע לזה. אני מנסה פה לאתר לך משהו מתאים, יש לך עוד קריטריונים?
"לא צריכה יותר שום דבר. ושלא ירצה שום דבר בתמורה!”
בטוחה? שוק העבדים אמנם מגוון, אבל רובם יעדיפו להשתעבד למישהי קצת יותר תובענית...
"בטוחה!”
די, נו, אם כבר עבד אז תפיקי את המיטב. הוא יכול לנקות לך את הבית, למשל.
"כן, זה רעיון טוב! זה יהיה מצויין!”
הממ. את תהיי בסדר אם זה שהוא ינשק לך את הרגליים? כי רוב העבדים די מתעקשים על החלק הזה...
"?!”
זו שאלה מאד פשוטה – האם את סבבה עם זה שמנשקים לך את הרגלים?
"אה... אולי. יכול להיות. יש מצב".
אם הוא יהיה ילד טוב?
"חחח. כן, כן. בדיוק. אוי, את ממש מצחיקה... מה זה האתר הזה?”
אני מחפשת לך עבד.
"?!”
אמרת שאת רוצה עבד.
"את מטורפת!”
לפני 15 שנים. 15 בינואר 2009 בשעה 14:09
