לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Anything Goes

In olden days a glimpse of stocking
Was looked on as something shocking,
But now, heaven knows,
Anything Goes

- Cole Porter

תנו לי צומי, בבקשה.
לפני 15 שנים. 7 ביולי 2009 בשעה 15:28

When you say "down, boy!" you mean all the way down, not that the puppy should sit down but keep barking cheeky comebacks at you.


 


הרי לך לונה פארק. ובלב ליבו ניצבת הרכבת הגדולה והמושכת הזאת, שהאנשים יורדים ממה רועדים ונרגשים, והם מספרים לך איך זה מרגיש, ואתה מקשיב בעיניים נוצצות, ובקול כמה מבקש שיתנו לך לעלות. והמפעיל פותח לך את השער, ומזמין אותך לשבת ומציע לקשור אותך למושב. ואתה נושך שפתיים, ומלטף בערגה את חגורת הבטיחות, ומביט בפסים המתעקלים באוויר, ואז הצידה, ושוב בפסים ושוב הצידה. "מיד נתחיל בנסיעה, שב והמתן שיחגרו אותך". ואתה לוחש "כן, מיד, כבר איני יכול לחכות". וצועד צעד אחורה, ואז עוד אחד. שמאלה, ימינה, שמאלה, ימינה - ובוחר במתקן הכוסות המסתובבות.

גוליבר​(שולט) - אבל מה רע בכוסות המסתובבות?
או כמו שנאמר, כל אחד וכוס התה המסתובבת שלו.
לפני 15 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - שום דבר לא רע בהן, כנראה.
אבל ת'יודע, אני מתה על הרכבת הזאת, וכשממש נהנים ממשהו, רוצים לשתף אחרים. במיוחד כאלה שעושים רושם שיהנו ממנה לא פחות ממך. במיוחד כאלה שאומרים שהם רוצים רכבת, ומבקשים לעלות עליה, וברגע האחרון עושים אחורה פנה. לא חבל?

שכל אחד יעשה מה שטוב לו, מן הסתם. אבל על אלה שכן מבקשים, אלה שכל כך מתקרבים, שנוגעים בה, לפעמים קצת חבל לי. דווקא בגלל שאני בעד שכל אחד יעשה מה שטוב לו. ובעד הגשמת משאלות.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י