זה מה שהם רוצים להגיד. אוי, סתמי כבר, הורסת שמחות.
לכל אחת מאיתנו.
אני יכולה לספור על אצבעות יד אחת את החברות שלי שלא הוטרדו מינית.
אומרים לנו, שאנחנו מגזימות. שאנחנו מזמינות את זה ואז מאשימות חפים מפשע.
שאנחנו סתם ממציאות. שאנחנו לוקחות אקט תמים ומפרשות אותו לא נכון.
שאנחנו הורסות את הרומנטיקה, את החיזור (אם מדובר על חיזור בסגנון מכה על הראש וסחיבה למערה שלך, אין לי בעיה להרוס אותו).
אבל איפה למדנו את זה?
אנחנו חיות בחברה שבה כל הזמן אומרים לנו שאנחנו מדמיינות. שלא עשו לנו שום דבר רע. וגם אם זה היה לא מנומס, הרי שלקרוא לזה פשע זה הגזמה פראית. פונים לרגש האשמה שלנו - אל תהרסי למישהו את החיים רק בגלל שפעם אחת התנהג לא לרוחך.
אז איך אנחנו יודעות שהוטרדנו?
איך זה שמשהו בתוכנו אומר לנו, "זה לא בסדר"?
איך בחורה יודעת שנאנסה? מאיפה מגיעה התחושה הזו, שעשו לה משהו איום ונורא?
הרבה אנשים מדברים על הקושי לפרש את הסיטואציה. על הקושי לדעת מה היא רוצה. על כך שאי אפשר היה לנחש שהיא לא בקטע.
אני מאמינה שזה קורה לפעמים. אבל אני לא מאמינה שזה קורה כל כך הרבה פעמים.
כולנו מצויידים ביכולת לקרוא סיטואציה. כולנו מצליחים, למשל, מידי יום, לדבר עם עשרות אנשים, מבלי "להגיד את הדבר הלא נכון". כולנו מצליחים לשוחח עם מכרים מבלי לפגוע ברגשותיהם. רובנו מצליחים לפנות לאנשים באירוע חברתי מבלי שאלה ירגישו צורך לקרוא למאבטח שיגן עליהם. כשאנחנו ניגשים למישהו, מכר או זר, אנחנו נותנים את הדעת על איך שנגרום לו להרגיש. אנחנו מנסים להיות אדיבים, מתחשבים, לא לפלוש למרחב האישי, לא לגרום חוסר נעימות. אנחנו עושים את זה כמעט בלי לשים לב. אנחנו כבר רגילים. כל האינטרקציות שלנו בעולם המתורבת נשענות על קודים חברתיים והציות להם. על היכולת שלנו לקלוט סיטואציה. להרגיש, מתי מעוניינים בחברתנו ומתי כדאי להתרחק.
אז למה כל כך הרבה נשים מרגישות שתשומת לב גברית פוגעת בהן?
כנראה שיש איזה חוסר התאמה בקוד החברתי. כי איך זה יכול להיות, שגבר שמצליח להתנהל בעולם בלי לעצבן אף גבר, מצליח לפגוע דווקא באשה שמעוניינת בו?!
העניין הוא שאותו גבר חושב שלא עשה שום דבר רע, כי הוא חושב שמותר לו. זה לא חדש, שגברים מרגישים שמשיכה שלהם לאשה מקנה להם אוטומטית זכות עליה. המוסכמה החברתית השתנתה, החוק השתנה - אבל לא כל הפרטים בחברה השכילו להפנים את הכללים החדשים. לא כולם למדו להתייחס בכבוד גם לנשים. לא כולם למדו שזכותה של אשה לא לחוות תקיפה, קודמת ל"זכותו" של גבר שלא יפגעו בו על ידי תלונה במשטרה, אחרי שתקף אותה.
בגלל זה צריך חוק. כי לא כולם מבינים לבד שזה לא בסדר. בשבילם, צריך חוק. בשביל כל אלה שלא מצליחים להבין לבד איך הם אמורים להתנהג - בשבילם יש חוק שמפרט את כל מה שאסור להם לעשות. ואל תמכרו לי את הבולשיט הזה, שאי אפשר לדעת איתנו. אפשר לדעת טוב מאד. עובדה שרוב הגברים דווקא מצליחים. עובדה שרוב בני האדם, בכלל, מצליחים להתנהל במגוון סיטואציות מבלי לתקוף אף אחד, פיזית או מילולית.
רוב הנשים חוו לפחות פעם אחת הטרדה מינית. למה? כי עדיין, המון אנשים חושבים שמותר להם.
והם יכולים להתלונן על מחר. הם פשוט יצטרכו ללמוד. וזה באמת לא כל כך קשה. קצת כבוד לזולת, זה כל מה שצריך.
לבסוף - נשאלת כמובן השאלה למה התייחסתי רק לנשים. הרי כולם חווים הטרדה מינית. אבל אני מדברת על תופעה נרחבת של הטרדת נשים, שלדעתי מגיעה לה התייחסות נפרדת. כי היא כל כך נפוצה, כל כך טבועה אצל רבים מאיתנו כדבר מקובל ונורמלי, שקשה להאמין.
כל כך אנשים חושבים שמותר להיות פוגעני ותוקפני. כל כך הרבה אנשים חושבים שאשה שהוטרדה או הותקפה צריכה לוותר, לסלוח, לא להאשים, או - להאשים את עצמה.
וזה מכעיס אותי. כי זה מדהים. זה באמת מדהים. כי זה מגיע לרוב מאנשים שלעולם לא היו מרשים לעצמם להתייחס כך לגבר, והם כושלים מראות את הפגם בשוני הזה. אני כועסת, על כך שאנשים מתנהגים כך. אבל עוד יותר אני כועסת כשהסביבה שלהם משדרת להם שזה בסדר. שאפשר להמשיך. כי מה הוא כבר עשה.
אני לא יודעת מי מעלה על דעתו שמותר לזיין אשה מבלי שהיא הבהירה שהיא מעוניינת בזה.
אני לא יודעת מי מעלה על דעתו שמותר לדבר עם אשה על זיונים ללא גישוש עדין לבדוק אם זה בסדר.
אני לא יודעת מי מעלה על דעתו שמותר לגעת באשה בלי להיות בטוח שהיא בסדר עם זה.
אבל הוא פאקינג טועה.
ואפשר להתלונן על זה, אבל אלה העובדות: אסור. ולא משנה כמה תרצו לחזור למערה - כאן, עכשיו, זה אסור. תפנימו כבר, קיבינימט. ככל שתמהרו להפנים, פחות תשהו במעצר. וכן, זה הוגן.
לפני 14 שנים. 14 בנובמבר 2010 בשעה 6:57
