לפני 13 שנים. 5 ביולי 2011 בשעה 17:18
[הייתה פה הקדמה שיצאה נגד עצמה. אז ערכתי אותה מייסוריה]
על כל ה"לאחרונה" הגדוש והמטפטף, על כל ה"מזמן" ועל כל הריקנות.
על סערה בכוס מים. על הרבה רגש בתוך מעט התרחשות. על גלים שכמה שיכו על הים, הים לא מתרגש.
על תשומת הלב לפרטים ואיתה נהר של רשלנות.
כשלתי מלכוד בידי קרן ירח. אך יש מי שכבר אוחז בה מזמן, ומגיש אותה לכל מאן דבעי, יפה משהייתה בחירותה, מקופלת למופת.
יש שירה שנוגעת בכל הקשת בבת אחת.
זה שיר שחשוב להקשיב למילים שלו. כמו שאני אוהבת.