ואולי, אם זה לא היה מתכתב עם סוגיות של סרסור ושל מותר/אסור ושל חציית הגבולות של הנורמות החברתיות וכל זה -
זה לא היה כזה מושך.
כלומר, לא בתור פרקטיקה מתוך רפרטואר ה"שיואו איזה קיצוני אני".
אני תוהה כמה דברים מגרים אותי רק בגלל שהם שם.
העניין הראשוני שלי בסאדו, בלי קשר בכלל לשידוך שלו למיניות, נבע מכך שהיה ברור לי שזה משהו שאני כנראה לעולם לא אחווה ולא אראה אחרים חווים, אלא אם אזום ואייצר את ההזדמנות בעצמי.
וכשקראתי על העולם של סאד, חשבתי - זה פשוט עולם אחר. חוקים אחרים.
אני תוהה לפעמים - רגע, זה כבר נושא אחר, אבל זה בעצם קשור... אני אעשה כוכביות.
* * *
אז אני תוהה לפעמים, בקשר לאותו סאד מפורסם, אם היה הכרח שהאדם המסויים הזה יצמח דווקא בזמן והמקום המסויימים ההם. אני חושבת שכן. כך זה נראה כשקוראים את ז'וסטין, כל מקרה שם מתכתב כל הזמן עם האובססיה למוסר דתי שמקיפה את הכופרים. הם לא חיים את העונג שלהם מול עצמם. הם כל הזמן מתריסים כלפי הדת, כאילו כל הרשע הזה הוא לא מבוגר שעוסק בעונג של עצמו אלא ילד קטן שמוציא לשון לכנסיה ומחפש איך לעשות לה "דווקא".
למה "האסור" כל כך מגרה?
בסטיות המיניות שלי, תמיד חיפשתי את "המותר". את המשחרר ואת החופשי. מה שהכי גירה אותי זו תחושת "מותר" וזה מה שאני תמיד מחפשת, בכל דבר שאני עושה וגם בסקס.
חשבתי שאני פטורה מזה, מה"דווקא" המטופש הזה, מלרצות משהו רק כי הוא אסור. בדרך כלל לא קשה לי שלא לרצות את האסור, אם האיסור לגיטימי בעיני ואני מסכימה, רציונלית, לקבל אותו.
אבל אולי...
לא יודעת.
בעניין המסירה, דווקא בעניין הזה, אולי המשיכה שלי נשענת על המוסכמות.
אני מנסה לשאול את עצמי - מה היה מושך אולי לו חייתי בגן עדן. אם הייתי חווה, עדיין הייתי נמשכת לזה ולזה?
אני חושבת שבונדג', למשל, היה מושך אותי גם בוואקום. כאב מתון היה מושך אותי, כמו שאני, נניח, גם בוואקום. הדברים הפשוטים. העונג הפשוט.
מה עם פנטזיית מסירה? האם היא הייתה מופיעה? האם היא הייתה זקוקה לטאבו כדי להיווצר? האם אני מחפשת בדמיוני דרכים להעביר אותה לתחום ה"מותר" רק בגלל שהיא ניצבת באופן כה ברור תחת "אסור"?
יש הרבה דברים שהם אסורים ואני מקבלת את היותם אסורים ולא בא לי עליהם בכלל. יש גם המון דברים שאינם נמאים בכלל בשיח הזה, וגם עליהם לא בא לי.
את רוב הגירויים שלי אני שואבת ממאגר המותר, או מה שאני תופשת כמותר.
ומשום מה העניין הזה...
קשה לי להשלים עם המיקום שלו. משהו לא מסתדר.
לפני 12 שנים. 27 בדצמבר 2011 בשעה 20:49
