לפני 12 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 9:29
אני אוהבת את התחושה שהזמן עוצר.
אני אוהבת שבמוצאי שבת הוא חוזר הביתה, ולא מדליק את המחשב, ולא שואל מה יש לאכול, ולא מחליף לטרנינג. אני אוהבת שהוא מנשק אותי לפני שהוא מוריד את התיק מהגב. אני אוהבת שאחרי שהוא פושט את המעיל הוא מיד מתנפל עלי, מצמיד אותי בגבי לקיר וכל זה, אבל ממשיך לנשק אותי לאט, לאט, עד שהצמרמורת מגיעה לקצות הבהונות שלי.
אני אוהבת את איך שהוא מושך אותי למיטה ועושה איתי אהבה ואז יוצא איתי להמבורגר, ואז מתכרבל איתי מול הטלויזיה ואז הולך איתי לישון ושוב עושה איתי אהבה ואז מחבק ומנשק אותי עד שאני נרדמת.
והפואנטה פה היא שהוא לא בודק אימייל לפני כל זה. זו הנקודה העקרונית פה.
