Anything Goes

the rain song ����� �: על הפילים - האם העור שלך דק כל כך גם כשמדובר במחמאות, פידבקים חיוביים ופרגון באופן כללי?

:)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} ����� �: ����� �: על הפילים - האמת שכן.
אמנם אני לא נותנת לדברים לעלות לי לראש - אני לא מתחילה לתפוס מעצמי אחרי כל מחמאה ולא מתרסקת לי ההערכה העצמית מכל ביקורת או עלבון - אבל ברמה הרגשית, כן, העור שלי פשוט נייר שקוף ועדין. כל רבע עלבון מצריך אותי לכבוש דמעות וכל פירגון קטן מרנין את ליבי. אפילו תגובה בבלוג יכולה לעשות לי את היום לפעמים. אני אשכרה נורא מתרגשת מכל דבר שכותבים לי פה.

the rain song ����� �: ����� �: ����� �: על הפילים - אני חושבת שכולנו כאלה. תראי איך ילדים קטנים נעלבים ממבט ומתחילים לבכות. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו לומדים להסוות ולשלוט בתגובות שלנו אבל אני חושבת שכולנו נשארים רגישים:) לא לחינם הלבנת פנים נחשבת חטא חמור כל כך, לא סתם מורים טובים נמדדים, בין השאר, ביכולת שלהם לביקורת בונה.
את פשוט כנה מספיק כדי להודות בזה בפני כולם.
רוב האנשים מסתירים את עלבונם ומעליבים חזרה כדי לאושש את עצמם.

ואם במקרה מישהו העליב אותך עכשיו אז דבר ראשון - שימות ! ודבר שני - הרשי לי להוסיף שאת בחורה מבריקה בעיני.
שבת שלום מותק

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} ����� �: ����� �: ����� �: ����� �: על הפילים - חח תודה בובה }{

לא יודעת, אולי. אבל אם כולם היו כאלה רגישים, לא היו פחות אנשים שנוהגים בחוסר רגישות? וגם, אני לא מכירה הרבה אנשים שבכל פעם שפוגעים בציפור נפשם זה מהדהד בתוכם פרק זמן לא פרופורציונלי.
אבל אולי רק נדמה לי וכולם שחקנים יותר טובים ממני. זה יהיה מאד מוזר אם זה ככה.

שלגי ����� �: על הפילים - התמונה שעלתה לי בראש היא של הילד ההוא שצריך לחיות בבועה כי אין לו מערכת חיסונית.
ואולי לך אין את המערכת החיסונית הרגשית והלוואי שהיה לי משהו חכם יותר או מועיל יותר לומר...

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} ����� �: ����� �: על הפילים - חכם היה לך, ומועיל זה לא מדיד.
תודה }{

Truth Seeker - צריך הרבה כנות וגם מידה לא מבוטלת של מודעות עצמית (ואולי גם קצת אומץ) כדי לכתוב את הדברים שכתבת.

יצא לי לא מעט לחשוב על זה. גם אני כזה. רוב החיים זה די טלטל אותי וגרם לי להוציא הרבה אנרגיה על שטויות לא רלוונטיות. איכשהו זה נראה לי שכשלוקחים הכל ללב, זה יוצר מאזן שלילי בסופו של דבר. רוב אנשים נדיבים יותר כשמדובר בביקורת מאשר כשמדובר במחמאות. רק בשנה האחרונה איכשהו זה זז קצת ואני פחות מייחס משמעות לדברים. ככה, מה שפעם היה חרק קטלני הופך להיות לא הרבה יותר מסתם זבוב טורדני.

אני חושב שבסופו של דבר הכל קשור לעמידה יציבה על הקרקע. להיות מושרש עמוק באדמה ואז הדברים האלה מקבלים נפח אחר, מציאותי יותר.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} ����� �: - אולי. כלומר, בטוח. השורשים שלי תמיד מפסידים לכנפיים.

hrgiger - אני חייבת לציין שכן, אני חושבת שכולם שחקנים טובים.
אני לא מכירה הרבה אנשים שלא מוטרדים/נעלבים/מתרגשים מחוויות יומם, אני כן מכירה הרבה אנשים ששותקים יותר טוב, מתחבאים בצורה נפלאה.
מתישהו לימדו אותנו שצריך להיות חזקים, הרוב משחקים את החזק.
אז זה אולי לא כולם, אבל כן, לרוב (לדעתי) הכל מזיז ואותו רוב שומר עמוק בפנים הכל. עמוק.


והנה, מצאתי שונות קיצונית אצלנו. אני ההיפך שלך. צריכה מצב קיצון על מנת לשמוח או להתעצב.