לפני 12 שנים. 30 בספטמבר 2012 בשעה 17:16
למשל זה:
אפליא מכותַי בָּך - ולא בחֵמָה:
אהלום כקַצָב, אהלום בָּך קָשֶה,
בלי שנאה, כהכות את הסלע מֹשה -
הסָהֲרָה שלי לא תדע עוד צמא,
עת אכה בך קילוח שלא יימחה,
ואֶמְצֶה מעינייך מִקְוַי דאבה;
תשוקתי התפוחה כבר כוּלה מתקווה
על מלחי דמעותייך לבטח תִשחֶה,
ותִצלַח את הים הגדול כספינה,
עוד ליבי השיכור מן הסבל הרב
יהדהד בי כתוף הקורא אל הקְרָב,
למשמע גניחותייך כְּלילוֹת העֶדְנָה.
* * *
אלה שלושה בתים ראשונים מתוך שבעה. לא הייתה לי סבלנות להמשיך להעתיק, במיוחד עם הצורך לנקד לפחות חלק מהמילים בשביל שזה יהיה מובן. אבל זה מספיק לעת עתה, ונראה לי שאשמיט גם את שם המחבר בשלב זה, בשביל הנייטרליות. אז... מתחברים? מוצא חן? מעפן? למה? מה מבינים מתוך הדברים האלה? ומה עשוי להיות הנושא של השיר הזה?
וכל דבר אחר העולה על דעתכם, כמובן.