1. מאד הזדהיתי עם התסכול העמוק של זה שכולם סביבו עסוקים באופנה, עיצוב פנים, בידור זול ורכילות, ובכל פעם שהוא מנסה למשוך את האנשים לקצת תוכן או קצת עומק, מתרגזים עליו.
2. זה די נוגע ללב כשאנשים קטנים עם שאיפות קטנות ותחומי עניין קטנים, מנסים להיות מוסריים. נהניתי לקרוא על הרגע הזה, בו אדם שמצטייר כנטול חוש מוסרי, מוצא את עצמו נבהל ונרתע כשמציעים לו לחצות גבול. זה מהווה תזכורת לאיך שכולנו באים עם "תחום המושב" שלנו. הגבולות האמיתיים שלנו הם אלו שאנחנו לא חושבים עליהם. אלה לא הגבולות שאנו נותנים עליהם את הדעת ומציינים כששואלים אותנו, אלא דווקא אלה שנמצאים כל כך בפנים עד שאנחנו לא רואים אותם, אם אנחנו לא מחפשים בכוונה.
3. כשממלאים פרטים בפרופיל בכלוב, יש שאלה על גבולות. אז כולנו, כל מי שכותב כאן, חשב לפחות רגע על השאלה הזאת. זה לא מובן מאליו. "מה הגבולות שלי" היא לא שאלה שאדם חייב לשאול את עצמו לפני שהוא טובל בהונות במים.
4. הרבה יותר קל להתנהל בעולם כשמגלים הבנה. כשמנסים להבין לליבו של הזולת. זה יותר טוב מכל חנפנות ומכל נסיון התחשבות.
