Anything Goes

Bloody - מה, כל אבירי הSSC? הם מעצבנים. זה לא חדש.
אל תתעצבני (:

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - זהו, סיימתי להתעצבן :)

lori{ע_מ} - :-)

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - יותר ויותר מהכותבים המוערכים עלי מתרגזים על הזומביזציה של הפורומים על ידי חסרי המוח, אבל מה לעשות זה המחיר של כניעה לאבירי חופש הביטוי לכל. מזל שיש עדיין את הבלוגים האינטליגנטיים שבהם ניתן לנהל דיונים.

וזה לא אידיוטי בכלל להתעצבן. זה היה מקום שהרגשנו שאנחנו יכולים לתרום בו דעה, להתפלסף על קוצו של י' ולנהל שיחה מעניינת, אבל זה נלקח מאיתנו לטובת "היום קמתי עם זקפה", בדיחות פייסבוק וציון המובן מאליו בהיסטריה לא מוסווית.

ובדס"מ זו סובלימציה לאלימות. גם לי יש דחפים אלימים, אבל הם מתאימים יותר למרתפי הקג"ב / שטאזי / אינקוויזיציה ורק הגרסה המרוככת בהרבה שלהם יוצאת בסשנים עצמם, וגם אז לא מתוך זעם אלא מתוך שליטה עצמית.

אני לא חרדה מהם כי יש לי מצפון מפותח וחשש בריא מההשלכות של אלימות לא מרוסנת, ולכן אני מכירה בפער בין הפנטזיות ודחף הממש אכזרי לגבולות היישום במציאות. אבל יום אחד כשאהיה דיקטטורית, יהיה לי כיף ממש.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מילא, אני לא מצפה שכולם יהיו עמוקים ואינטיליגנטיים. אני כבר מעדיפה את "היום קמתי עם זקפה" מאשר "זהירות מהזיקפה! הצילו את צבי הנהרות! זה לא יפה לשים פה תמונה של זין ללא התראה, יש אנשים שנפגעים מזה! סליחה שפגעתי בציפור נפשך! פיפי וקקי! סליחה, יש פה אנשים שלא אוהבים קקי! זה לא יפה לדבר על קקי בפורום ציבורי! מיזוגניה! תכנים שמותרים לצפיה לילדים!"

אני חושבת שאם הייתה פה אווירה אחרת, אז גם הודעות הזיקפה היו מתקבלות עם חיוך :)

עזבי אותך, מי צריך מצפון כשיש תקינות פוליטית &^%@$#

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - הודעות על זקפה היו אולי מתקבלות בחיוך אם הן לא היו חלק מרצף ספאם פורומי, או אם היה בהם עניין לציבור. אני לא מצפה שכולם יהיו מבריקים, אבל שאלו שלא קצת יותר יתביישו לטנף את הפורום עם ההבלים שלהם (ובהבלים אני מתכוונת גם ל"רכות הנפש" שפשתה לפתע בפורומים. שמישהו ישים דפיבילאטור בתמונה העליונה השמאלית. מסתבר שיש כאן לא מעט בעלי לב חלש) .

וכשתקינות פוליטית גורמת לך לרצות להרביץ לאנשים שלא בהסכמתם, את צריכה את המצפון שימנע ממך לעשות זאת. :)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - הודעות על זקפה היו אולי מתקבלות בחיוך אם הן לא היו חלק מרצף ספאם פורומי - בדיוק, בדיוק.
זה הרבה עניין של אווירה ושל באיזו סביבה זה שוחה. פיסטוק אחד בקערת בוטנים לא מזיז לאף אחד. אבל אחרי כמות מסויימת זו כבר קערת פיסטוקים.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אגב, אני חושבת ש"הזומביזציה של הפורומים" הוא כינוי מדוייק ביותר.

the rain song - מה ההבדל בין סאדיסט בדסמי לבין סאדיסט רוצח סדרתי?

נראה לי שלזה מתכוונים שמנסים להגיד שאין קשר בין בדסמ לאלימות.

הנה, זו דוגמא מצויינת למצב שבו הגדרות דווקא כן חשובות:) או ליתר דיוק הבנת משמעות המילה במדוייק.

לא זכור לי שדיברו על זה פעם בפורום :)
מה ההבדל - שאלת מיליון דולר

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - כן, *אף פעם* לא דיברו על זה, אה? :)

אחת, הלוואי וכשאדם מתכוון למשהו, יאמר את אותו משהו במקום סתם לזרוק מילים. שתים, ההבדל *העקרוני* ביניהם הוא בפעולה, כך שלא נכון לומר שאין שום קשר. ושלוש, ההבדל שכן קיים ביניהם כה מובן מאליו, שהדיון הבלתי פוסק בו הופך למגוחך, וזה נראה לי אידיוטי לדון בהבדל הזה בפורום כאן. אני מבינה שיש דיון באלפוני, וברור שצריך להיות דיון כזה בפורום הסברה שמתקיים מול קהל שלא כולו בדס"מ, אבל באמת אי אפשר להגיע לאיזו הנחת בסיס שכולנו ילדים גדולים? שהאתר לא הוקם אתמול, שזה אתר עבור אנשים שאוהבים בדס"מ ולכן יש להניח שהם מסוגלים להבדיל בין עצמם לבין רוצח סדרתי, וכיו"ב? כלומר, באנו לדבר על בדס"מ, לא? ולפעמים מדברים פה על מה הגורם לכל הריבים האלה, מייחסים את זה לאנונימיות או לביצתיות או לדחפים אלימים (זה אחד המצחיקים)... בתכלס, יותר ויותר אני משתכנעת שהסיבה לכל ה-OT המשתולל הוא שאנשים פה פשוט לא רוצים לדבר על BDSM. ברצינות. או שזה גורם להם חוסר נוחות או שאין להם מה לומר בנושא. או שהם באמת מפחדים לצאת לכמה דקות מהמגננה של "אנחנו לא אנשים רעים". זה נורא מצחיק, כשחושבים על זה. לפרוץ גבולות כן, לסכן את הגוף והנפש כן, לחוות דברים שרוב האנשים נרתעים מהם - זה כן, אבל לצאת לחמש דקות מהאזור הבטוח - חלילה!

the rain song - אני מסכימה איתך. אין כאן הרבה אנשים שרוצים לדבר על בדסמ.
מצחיק שדווקא זה הנושא הכי מעניין

בקשר לריבים הבלתי נגמרים - זה סתם חוסר חינוך וחוסר דרך ארץ.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אני לא חושבת שזה רק זה. כי יש פה כותבים שאני בטוחה לגמרי שבחייהם הם אנשים מחונכים ונעימים, ובכל זאת בפורום הם כל הזמן מנסים למנוע דיבור על בדס"מ. הם תמיד יכניסו איזו בדיחה, יכניסו בקטנה מהצד קורט ביקורת ארסית, יעירו על איזה משהו מובן מאליו, יעלבו על משהו דבילי, יתנצלו על משהו מפגר, ואיכשהו במראה תמים ואף אינטליגנטי, יהרסו את כל הקטע. יש פה אנשים שיכולים בכמה מילים להפיל שרשור ולהסיט אותו לכיוון המריבה, ולהראות כאילו הם רק ציינו משהו קטן.
את יודעת, שרשור האזהרה ההוא, זה כאילו נורא תמים, כן? היא כאילו לא התחילה ריב. אבל רק ראיתי את ההודעה הזאת וחשבתי - זה כבר הולך לשם. זה כבר נותן את הטון.

ברור שיש המון חוסר דרך ארץ אבל גם אלה שמחוץ לפורום הזה יודעים לנהוג בדרך ארץ, פה הופכים ל... לא בדיוק גסי רוח, אלא משהו יותר עדין, יותר אלגנטי, ועדיין תורמים המון לזומביזציה.

the rain song - וכשאנשים כמוך מפסיקים להשתתף - העתיד עגום
אני מבינה שלפעמים יש צורך להתרחק
אני מקווה שכמה מאלו שבחרו להתרחק לאחרונה יחזרו בכל זאת
הבלוגים זה לא תחליף לפורומים

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - כדי לדבר על בדס"מ צריך פרטנרים, וכשחלק ניכר מהמגיבים בפורום הם עם אפס סובלנות לדעות של אחרים, אין באמת סיבה לחלוק ולשתף.

זו לא פעם ראשונה שבה הפורום שוקע לשממון. היו פעמים שבהם אנשים חדורי מוטיבציה כמו גריי גרין הצליחו לנסות ולשכנע אותי להלחם במצב באמצעות העלאת נושאים רלוונטיים, אבל זה לא עבד. זה הרגיש כמו לטפטף טיפת בושם במזבלה ולקוות שעכשיו הכל יריח טוב, ולכן עכשיו אני לא מרגישה צורך לנסות בכלל.

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - אה זה נורא פשוט. אתה סאדיסט בדס"מ עם מי שאכפת לך ממנו, ובעולם שבו אין גבולות אתה סאדיסט רוצח סדרתי עם אלו שלא :)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - עכשיו, תחשבי רגע על המילים האלה, "סאדיסט בדסמ". נניח שאני סאדיסטית בדס"מ. מה זה אומר? שאני סאדיסטית שבקטע של בונדג'? נו, יופי באמת :)

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - שאת נהנית מהכאב של הפרטנר שלך, אבל את תעצרי בנקודה שבה הוא היא תהפוך עבורו לעינוי אמיתי, בניגוד לסאדיסט חסר גבולות, מוסר ו/או SSC.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - NO SHIT, לוטוס :)

Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון} - NO SHIT בייב, זה בגבולות, אם לא עברת בדיקת הפטיטיס וכו' :)

זאלופון​(שולט) - פעם גם אני חשבתי שבפורום בדסמי באתר בדסמ ברירת המחדל היא שמדברים על בדסמ. הסבירו לי שרק בגלל שאני ותיק אני חושב ככה. אולי גם את ותיקה.

אני חושב שהבעיה בפורומים היא שחסר כאן משהו, משהו שאני לא רוצה לקרוא לו "קהילה", אבל אולי אכנה אותו "קהילתיות" (שם זמני). למה הכוונה? אני כותב, בקטנה, בפורום אחר, שקשור באוכל. שם, כשאני כותב, ברור לי שהרוב המוחלט של האנשים שיקראו את הדברים שלי ויגיבו להם הם אנשים שאוהבים את הנושא, מבינים בו, עוסקים בו בעצמם ושמחים לדבר עליו, והתגובות יהיו בדרך כלל מהמקום הזה. תגובות שלא מהמקום הזה, כאלה שיש בהן תוקפנות מיותרת או שאינן קשורות לנושא, מקבלות בדרך כלל פידבק שלילי מהכותבים הקבועים. בדרך זו הפורום מקבל אופי, כזה שמבהיר על מה רוצים לדון בו, עם מי ובאיזה אופן. יש תחושה של אנשים שהתכנסו למטרה מסויימת ומתוך עניין משותף מסוים שלו הם רוצים לתרום.

פה אין כללים רשמיים (שזה לאו דווקא רע) ואין גם כללים לא רשמיים (שזה די רע). אין לפורומים שום אופי, שום דבר שמזמין לדון בבדסמ, דווקא בו, עם אנשים שרוצים לשמוע משלך ולשתף אותך בשלהם.

להיפך. תמיד יהיה מי שישפוט, מי שיעקוץ, מי שיתבדח שלא לצורך ומי שיסיט את הדיון, ואין את הגרעין החזק שיתן קונטרה ויבהיר שאולי זה לא המקום לדברים האלה, בוודאי לא במינונים הקיימים. אם כבר יהיה מישהו שכן יאמר משהו, הוא יואשם בסתימת פיות, ואלו שמסכימים איתו יישבו על הגדר כי אין להם כוח להתנצחויות.

נקודות ההשקה בין בדסמ ובין אלימות ובין הפנטזיות ובין הפרקטיקות שלנו הן דוגמה מצוינת. כמי שמרגיש שמה שהוא עושה הוא ליד הדבר האמיתי, הכי קרוב שאפשר אבל לא בדיוק זה, יש לי המון מה לומר בנושא. לא פעם חשבתי לפתוח שרשור בנושא זה או אחר שקשור לכך, והנושאים הללו די נדירים כאן. למשל, בכל שנותיי פה (ותיק, להזכירך) לא זכור לי שהיה שרשור אודות פנטזיית אונס של גברים (כאנסים, לא כנאנסים). הנושא מרתק בעיניי. הייתי מאוד רוצה לשמוע אם למישהו יש פנטזיה כזו, מה היא כוללת, מה הוא חושב עליה, מה הוא חושב על עצמו כמי שיש לו פנטזיה כזו וכן הלאה.

אבל בכל פעם שחשבתי לפתוח שרשור בנושא, מהר מאוד הבנתי שלא אקבל ממנו את מה שאני רוצה. את התגובות אקבל לא ממי שיש לו פנטזיות כאלה ומוכן לשתף, אלא ממי ששופט פנטזיות כאלה, ממי שמזהיר מפניהן ואולי, במקרה הטוב ביותר, ממי שאומר שאסור לשפוט. מי שיש לו פנטזיות כאלה לא ישתף שם, כי הוא יודע שגם הוא יקבל את אותן תגובות מאותם אנשים. אז מה הטעם.

אני חושב שיש פה חומר אנושי שיכול היה לקיים פורומים מרתקים ומלאים בחומרים בדסמיים, אלא שהחומר הזה מפורד. כל אחד מנסה פה ששם לעורר דיון או להשתתף בו, אבל האחרים לא באים, וכשהם אלו שמנסים, הוא לא שם. כל אחד מתייאש בפני עצמו ופורש לפינה שלו, וכשהוא קם ממנה, יותר מדי מהאחרים נמצאים בפינה שלהם. אם היה אפשר לגרום לכל האנשים הטובים שרוצים ויכולים להפרות את הפורומים להשתתף בהם באינטנסיביות, כולם ביחד, למשך חודש, ולהתעקש על הצורה שרוצים להקנות להם, אני מאמין שאפשר היה לגרום להם להיראות אחרת. בינתיים אלו שמשתתפים באינטנסיביות מקנים להם צורה בדמותם, וזו אינה מזמינה בעיניי.

the rain song - אם יורשה לי להתערב,
אם תכתוב למשל על פנטזיית אונס מהצד של האנס אני למשל, שלא חולקת את הפנטזיה הזאת משום כיוון, אקרא בעניין רב מאוד. וזה לא יסתור את העניין שאגיד בלב (או בקול) "אללה יסטור".
לורי כתבה פעם על פנטזיית "שק אגרוף". לא זכור לי שהיו שם ריבים יוצאי דופן. אני אמרתי את דעתי הוונילית להחריד, קיבלתי חצי לייק, לורי התייחסה לדברי והדיון המשיך בכיוון הבדסמי שלו.
נראה לי שדווקא כשכותבים על בדסמ נטו, בלי ההתייפיפות מסביב, בלי נסיון להפוך את העניין לנחמד ולא מזיק דווקא אז אנשים כן מגיבים לעניין.
ברור שיש סיכוי שיהיה מישהו שיבלבל את המוח אבל (וכאן זו תפילה אישית שלי), אם לא יטרחו לצעוק עליו וידלגו עליו, הדיון יחזור לנושא.
אני לא ותיקה כמוך אבל ותיקה מספיק כדי לדעת ששרשורים הופכים כאן למלחמות איומות אבל נדמה לי שדווקא הנושאים שליד הבדסמ הופכים כאלה.
בדסמ נטו אולי לא זוכה ל-20 עמודים ויש בו מעט יותר משתתפים אבל הוא מתנהל סביר.
כן, סביר זה לא מספיק טוב, אני יודעת:)

בקשר לקהילה והקהילתיות - ניסיתי פעם לפתוח שרשור בעניין כי עבורי המושג הזה הוא תעלומה גדולה.
לא הגיבו לי:(

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - יש גם קארמה מסויימת לשרשורים שפותחת לורי. וזה לעניין הכללים הלא כתובים שזאלו מדבר עליו ואני מסכימה איתו.
יש משהו בדברייך ויש דוגמאות תומכות, אבל הסיכויים עדיין לרעתי. אם אני אפתח עכשיו שרשור על משהו שמעניין אותי, אני לא יודעת איך זה יתקבל. אולי יזרמו איתי, ואולי יתקפו אותי, אולי יגידו לי שהנושא לא מעניין ואולי יהפכו את זה לשרשור בדיחות / פוליטיקה / התנצחויות / מתכונים. מה שבטוח כל אחד ימשוך לכיוון אחר. איכשהו כמעט כל נושא הופך למטא-שרשור - מתחילים לדבר על עצם קיומו של הדיון ועל אופיו הרצוי, ולא על הנושא עצמו. כאילו אנחנו במעין לימבו של אתר מתהווה שיש אי-הסכמה על אופיו הרצוי. שזה מוזר לאתר ותיק שיש בו גרעין של משתמשים ותיקים.

ועכשיו שאני חושבת על זה, אולי זה חלק מתופעה חברתית שקיימת היום ושרואים אותה מאד בבירור במסגרות וירטואליות (כמו פורום, פייסבוק ועוד), ועוד יותר טוב בחקיקה מסוג מסויים שפשטה בשנים האחרונות בישראל - שאנשים פונים לחוקים כתחליף למוסכמות קהילתיות ודרך ארץ. וזה הורס את האפשרות לקהילתיות. אז אולי זה לא הכלוב, אלא שהכלוב הוא קורבן מקרי של התופעה. ואולי לא. לא יודעת.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מזדהה מאד מאד מאד עם כל מה שכתבת, כולל העניין בפנטזיית אינוס, במיוחד גברית.

lori{ע_מ} - כתבתי תגובה ארוכה והיא נמחקה לי.
אנסה לשחזר:

אני מסכימה עם זאלו.
ובשנה האחרונה ובכלל, ככל שעובר הזמן זה מרגיש כאן כמו מסיבת כיתה של ילדים בגילאי 11-12.
עומדים כולם ליד שולחן ממתקים ארוך ופה ושם יש שיחות קטנות בין חברים אבל לרחבה המרכזית - אף אחד לא ניגש כדי לרקוד. לא נעים. יהיו ליצני הכיתה (שהם לא גאוני הדור יש לציין) שיצחקו או יזרקו במבה על הרוקדים.
לי, אישית, זה אף פעם לא הזיז כשזרקו עליי במבה בעבר. אם זה יקרה היום, זה ודאי לא יזיז לי. אבל מצד שני, למה לטרוח?
התחלופה כאן תמשיך להיות מאוד גבוהה, ונשאר כאן גרעין ותיק שמשנה לשנה גם הנוכחות שלו יורדת וגם ההתעניינות שלו במה שנעשה כאן פוחתת.
וימשיכו לצוץ גאונים וכינויים כפולים שנועדו לפגוע באחרים.
אבל יודעת מה? ממש לא כ'פת לי.
"בזכות" נשמות טהורות שקיימות כאן, הכרתי את בעלי. אז שימשיכו המטנפים לחיות במיץ של הזבל שלהם. מדי פעם זה משעשע להיות על תקן צופה בלבד. הנאה מובטחת.

כפי שכתבתי באחד הפוסטים שהגבתי להם, מבחן הזמן מראה איפה נמצאים אלה ואיפה אלה.
ואלו שתמיד פוגעים/מזדעקים ושלל וריאציות אחרות, בסופו של דבר לבד, עם עצמם, מסבירים לזוגות אחרים איך דברים צריכים להתנהל.
יאללה, קניתי. מכל מלמדיי השכלתי וכו'.

פייה{O} - אין לי יותר מידי מה להוסיף על הספיריט, זאלו והלוטוסית (אני אפילו זורמת עם קונספט הדיקטטורה של הלוטוס).
אינספור פעמים חשבתי שלא אכתוב יותר בפורומים מכיוון שזה גם סיזיפי, גם מעצבן וגם תמיד איכשהו נגמר לא טוב באיזו מרירות או ארסיות.
אבל אז אני חושבת לעצמי שפאק איט, אנחנו עדיין בפריווילגיה של אתר בו אפשר לדבר על דברים עליהם אני לא יכולה לדבר במקומות אחרים, אני עדיין וירטואלית כאן ויכולה עקרונית להעלם מתי שתמחשק לי, אז למה שלא אכתוב את דעתי?
מה שכן מטריד זה שבעיקר חסרים לי אלו שהפסיקו לכתוב בגלל כל מה שצויין פה, וקול ההגיון הולך ומתעמעם..

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - נכון. אבל את יודעת מה? פאק היגיון!
לא רוצה היגיון. יותר מידי אני שומעת פה את קול ההיגיון, שמה שמעניין אותו זה תרבות דיון ונחמדות וליטופי ציפורי נפש. יותר מידי אני קוראת פה מסקנות הגיוניות על מצב נפשי של כל מיני אנשים ועל האווירה בכלוב ועל מחירי הדלק.

הסטיות שלי לא הגיוניות, והנסיון לעשות מהן משהו הגיוני מחזיר אותי לנימת ה"מגזין לנוער" שדיברתי עליה. כל הזמן סייגים, כל הזמן פעלולי ניסוח. די, די כבר.
אולי באמת אני אצא בסדרת פוסטים כנים בפורום. אולי. ואז בסוף הסדרה אוסיף נתונים סטטיסטיים שמאשרים או מפריכים את ההשערה של ריין.
:)

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - הנה למה בבלוגים יותר נעים מאשר בפורומים: בגלל כללים לא כתובים. בגלל קבוצות של מגיבים קבועים (לכל בלוג יש את הקבועים שלו), ששומרים על אווירה מסויימת. בגלל שלכל בלוג יש בעלים ששולט בתכנים. ויותר מכל, בגלל שאף אחד לא מנסה לשנות את הבלוג. לכל בלוג אופי משלו ואווירה משלו ומי שאוהב את האופי בא, ומי שלא - לא בא. להבדיל למשל מפורום פמדום שכל הזמן יש ויכוח על מה ראוי או לא ראוי להעלות לדיון בפורום פמדום.

וגם מבנה העץ. אני מאד אוהבת את מבנה העץ וחושבת שהוא תורם המון לצמצום הבולשיט.

the rain song - אין ספק שנעים יותר בבלוג (במיוחד שאת המארחת - נו, קצת חנפנות, מה אכפת לך) אבל פחות נוח. לחפש את התגובה הרלוונטית שעליה הגיעה ההודעה למייל למשל, ואין לייקים!! :)
האמת ששכנעתם אותי
כל הבעיות שאתם מצביעים עליהם נכונות להפליא ואם חשבתי לרגע להיות אמיצה ולפתוח נושא מסויים בפורום אז החלטתי כבר לוותר.
נראה, אולי בבלוג ואולי (וזה הכי מגניב בעיני) פנים מול פנים.

השאלה עם מי :/

:)

Truth Seeker - יולי, אני מסכים עם כל מילה שאמרת, כמו גם עם שאר התגובות שכתבו פה הקולות השפויים והמעניינים. זה מעניין שיצר הפוריטניות והצדקנות מחלחל לכל קבוצה של אנשים - גם אם זה פורום של סוטים (כביכול).

אני מזמן ויתרתי על התענוג של להשתכשך בביצות שבפורומים. הבלוגים פה הם מדיה הרבה יותר נעימה. האנשים שקוראים וכותבים בלוגים הם בד"כ יותר מעניינים. יותר מעניין אותי להחליף תגובות איתך ועם ריין סונג בבלוגים שלנו ולקרוא מה שהאחרים כותבים מאשר לשחק בארגז החול שבפורומים. חבל על האנרגיה. ההשקעה פה מתגמלת הרבה יותר.

טוסבר יש לי רעיון - בלורום !!! - בלורום (בלוג - פורום)
תפתחי לבד עם עם שנים שלושה אנשים שאתם באותו הראש, בלוג בשם "פורום בדסמ" .
ותזמיני את כל העולם לכתוב שם, להשתתף, להגיב .
מי שרוצה לפתוח נושא לדיון (פוסט) ישלח לך אותו בהודעה ואת תפרסמי עם השם שלו.
בצורה כזו תוכלי לנווט את הבלורום, תגובות טרוליות - ימחקו. ריבים - בחוץ, תגובות תוקפניות שמחרחרות ריב - תשלחי אותן חזרה לכותב ותבקשי ממנו לנסח אותן חזרה בלי אלימות (אני נזהר כאן .... :) ) .
ייקח אולי לא מעט זמן עד שהבלורום יתפוס עוצמה, ונפח. אבל הפוטנציאל הוא עצום !