פעם אחת לא מספיקה. יש אנשים שחושבים שצריך רק להתאהב, ומשם פשוט להמשיך לאהוב. החכמים מביניהם מבינים שצריך לתחזק את האהבה, לשמור אותה טריה ומלאה, להשקיע בה, כי אם מזניחים אותה היא נובלת.
אבל גם זה לא לגמרי מספיק. התאהבות היא דבר נפלא, ומאד לא הוגן שתמורת האושר שבאהבת אמת ארוכת שנים, צריך לוותר על התקווה לחוות אותה שוב. לפעמים זה גורם לאנשים לבגוד, הגעגוע לתחושה הזאת של האופוריה הראשונית. ולפעמים אלה דברים אחרים שגורמים להם. ולפעמים אין בגידה, רק געגועים, אבן קטנה וכבדה בתוך הבטן.
קשה לאהוב בהתמדה הרבה שנים. בהתחלה ההתאהבות נותנת תנופה. ואז השגרה מספקת אהבה חמימה ונעימה ובטוחה. זה החלק הכי טוב, בשבילי - השילוב בין אהבה ובטחון. הידיעה שמישהו מכיר אותך, יודע למה אתה זקוק, מספק לך עוגן והבטחה לנאמנות.
אבל יש מהמורות בדרך, ושחיקה, וכל מיני תקריות קטנות שמטלטלות את הספינה ואולי אף מנקבות בה חורים.
אני לא מאמינה שזה אות להחלפת ספינה. הרי גם הבאה תישחק, ואני לא רוצה להחליף ספינה כל שלוש שנים. אני רוצה להתרגל, להיות נינוחה. לא כל הזמן, אבל לפחות חלק מהזמן. קשה לנשום לרווחה כשיודעים שהכל זמני בכל מקרה, לא משנה כמה טובה תהיי.
אני גם לא מאמינה בחופשה על ספינה אחרת. הבית הוא אותו הבית, וחופשה לא גורמת לעשבים השוטים שבגינה להיעלם מעצמם.
אני כן מאמינה שלפעמים כדאי להגיע לחוף, לרענן את הצבע, לתקן מפרשים, לחדש את המלאי במזווה. ולחזור בכוחות רעננים...
אפשר להתאהב יותר מפעם אחת באותו האדם. ואפשר לגרום למישהו להתאהב בך. זה קל יותר עם בן זוג - כי הידיעה שאותו אדם כבר התאהב בך בעבר נוסכת בך בטחון. לכל הפחות, אין צורך לחשוש שאתה לא הטעם שלו 😄 ואני צריכה להרגיש מאוהבת, שוב. כל כמה זמן, אני רוצה להתאהב שוב. כבר חוויתי את זה. זה היה יותר טוב בפעם השניה מאשר בראשונה. וכולי. ואני מחכה בקוצר רוח לפעם הבאה.
לפני 11 שנים. 20 באוגוסט 2013 בשעה 8:40
