תגיד לי שהכל יהיה בסדר. תגיד לי שהכל לא נורא ושבמקרה הכי גרוע יקרה איזה משהו שאינו כזה גרוע.
תגיד, תגיד...
תגיד איזה משהו. לפעמים אני מבקשת שתגיד משהו ואפילו לא יודעת מה אני רוצה לשמוע.
גם זו מסכה. סתם מלל ריק.
שום דבר לא גורם לכאב להיעלם, כמו כאב. אבל לא סתם כאב.
אנשים אומרים "לנקות את הראש" על דברים כמו טלויזיה, ים, פאב, ספר.
אין כמו סאב ספייס בשביל לנקות את הראש. הכל מתבהר, הכל נכנס לפרופורציות. מופיעה שלווה מתוקה שנשמרת מתחת לעור שעות, ימים, שבועות. הכל מחליק ממני. הכל קל.
אף פעם לא ידעתי לנוח.
בטח יימצא מישהו שיאמר "זה לא בריא". שלא ככה פותרים מצוקה נפשית. נו, אז מה? שיהיה לא בריא, אז מה? מי בכלל צריך בריאות? מה זה בכלל בריאות? מה שמשנה זה להרגיש טוב. רק בשביל זה צריך בריאות. השאר זה סתם פרטים קטנים ולא חשובים.
החיפוש הזה, אחר דרכים בריאות יותר להרגיש טוב - הוא קצת אידיוטי, לא? עזבו אותי ממה שבריא, תנו לי את מה שעובד. זה מה שעובד.
פעם כמה ספנקים טובים זה כל מה שהיה צריך בשביל לסדר לי את הראש. היום קצת יותר. ככה זה בגרות, הסטנדרטים עולים.
ועברו כמה שנים, הייתם חושבים שאתרגל. התרגלתי, בעצם. אני לא חושבת על זה כמעט. וכמו תמיד קשה לי להירדם בלילה, וכמו תמיד קשה לי לנוח, וכמו תמיד קשה לי לשים גבולות - ככה זה, זה חלק מהחיים. צריך לחיות עם הדברים האלה.
אבל זה נחמד כשיש משהו שעובד. אני לא חושבת שאני מתגעגעת למשהו מסויים. אני פשוט... מתגעגעת לזה שיש משהו נגיש שעובד. זה היה נחמד.
אז תגיד לי שיהיה בסדר. תן לשים את הראש על החזה שלך. זה עוזר. לא אכפת לי מה תגיד. תגיד משהו. תמצא מילת קסם.
חיבוק ברגע הנכון.
ספר טוב.
הסחת דעת.
לא אכפת לי מה.
משהו שעובד.