לפני 7 שנים. 24 באוגוסט 2017 בשעה 21:30
הייתי רוצה שתשאל מה קרה. אבל לשאול מתוך רצון לקבל תשובה רצינית, לא "מה קרה" לקוני כזה בטון של ניחום ילדים.
או שתבין לבד מה קרה.
אני לא חושבת שמשנה לי איזה מהם.
כל דבר שהוא לא פשוט לעזוב את זה בקטע של "טוב נו, לא הלך אז לא הלך". לא רוצה שתעזוב את זה. רוצה שתהיה מוטרד, שיהיה חשוב לך למצוא תשובה.
ואולי אתה כבר יודע. אבל אז זה יותר גרוע, לא? אם אתה יודע ובכל זאת...?
ואולי זה מאד מוזר שלא תדע, הרי אותו הסיפור כסר בפעם המאה.
זו המהירות.
נורא פשוט, לא? מצחיק כמה שזה פשוט. זו, המהירות. התיקתוק. חוסר הרצון להתעכב, להתעמק, לחקור, לשהות בתוך הרגע.
זה הופך ליותר קשה כשאתה פשוט עוזב את זה. אני מניחה שאתה לא רוצה ללחוץ, אבל זה הכי קל פשוט לעזוב את זה. מה עם לנסות לחפש פתרון? לזהות את הבעיה ולתת לה פתרון ממוקד, במקום פשוט לעזוב את זה לגמרי.