ברובם אני לא מוצא אותה אחת

שלום לך,
רציתי להתייעץ איתך בקשר למשהו. אני בקשר עם שולט, כבר די הרבה זמן. אבל נראה לי שהוא לא כל כך אוהב אותי, לא כמו שאני אוהבת אותו. אני פחות מתחברת לשליטה, אבל יותר אליו כגבר דומיננטי. הוא מצד שני לא מוכן לוותר על השליטה, שזה בסדר, אני יכולה להתמודד עם זה. אבל איך להתמודד עם זה שהוא לא מראה לי אהבה כמו שאני רוצה. אוף, יצא לי קצת מבולגן, אני מקווה שתבין.


בטח שאני יודע למה את מתכוונת. רואים אותך בכל מקום. את אומרת לו שאת אוהבת אותו, והוא לא עונה. את מודיעה על האהבה שלך ברבים, והוא לא. את כותבת לו בבלוג שלך ומגיבה בבלוג שלו, והוא לא כותב עליך, ובטח לא מגיב לך, מקסימום בחצי משפט יבש.

אז מתי קלטת את זה? כמה זמן עבר מאז? הוא אמר לך שהוא מעדיף לצאת לטיול ג'יפים עם החברים שלו כשרצית לנסוע לחו"ל? או שטח בפניך את תורת הפוליגמיה כאילו הוא הכוהן הגדול שלה? או שהוא מעדיף לשמור על הדירה שלו ולא לעבור איתך?

רגע, את לא רוצה להגיד לי שהוא נשוי, נכון? אה, הוא לא נשוי, אבל גם לא מודיע בשום מקום שהוא תפוס. וגם אוהב לצאת מידי פעם עם חברים, טוב, מי לא אוהב. אחרי הכל, ככה זה גברים לא? כמה פעמים אמרת לעצמך את זה מול המראה?
אותו מספר פעמים שאמרת לעצמך שאת חזקה ועצמאית, ומי צריך שהוא יראה אהבה, העיקר שאת בטוחה בזה. אז מה אם הוא לא מוחצן כמוך, את מזכירה לעצמך שככה את אוהבת את זה, גברים מאופקים. את הרי לא רוצה שהוא יביע את אהבתו ברבים, בכל מקום, בכל הודעה, בבלוג שלו, בפרופיל שלו, בפייסבוק, מה פתאום. גבר הוא גבר.

אבל איך כולם יידעו שהוא אוהב אותך? רגע, חשוב לך שכולם יידעו? לא. שיזדיינו כולם. אבל רק למען הסר ספק, את כותבת זאת בעצמך. בכל מקום. וחסר למי שתתקרב אליו, את תטפלי בה באופן אישי. ככה את רואה זה?

אז תראי נשלטת יקרה [ברור שזו מחמאה ענקית, כי את לא נשלטת ואפשר לקנות אותך די בזול], נכון שאני תמיד מנסה להיות כאן פוזיטיבי, ולספר מהניסיון שלי, אבל אני מודה לאל שאין לי ניסיון במה שאת מתארת. שלחת לי הודעה נחמדה, ואולי את מבולבלת, אבל תעשי לעצמך טובה, ותפסיקי לספר לעצמך סיפורים.
על הדרך תפסיקי גם לזבל בכל מקום את סיפור האהבה שלך, חוסר הביטחון העצמי שלך זועק לשמים, וכבר לא נעים לראות את זה. למען חיי שליטה בריאים, אולי מוטב שתתאבדי או תהרגי, אבל את -זה- את חייבת להפסיק.