ברובם אני לא מוצא אותה אחת

'זין, אם אני גומר עכשיו, בחיים לא', זה מה שאמרתי לעצמי הבוקר. אבל לה אמרתי רק שאין סיכוי, כי זה בוקר, וגם יש אנשים שהולכים פה מסביב, ואיך אפשר ככה להתרכז כשיושבים על הטיילת מול הים, והמציל הזה תקוע לי מול העיניים עם הספידו שלו מנסה לסדר את הדגל. אז היא הפסיקה את התנועה עם היד, וגם נראתה מאוכזבת. ידעתי שהיא תגיב ככה, אחרת למה להגיד לה שתפסיק. היא שונאת כשאני לא גומר, וגם חושבת שיש משהו שהיא עושה לא בסדר. במיוחד עם היד. אבל מה אכפת לי, שתשאר קצת דרוכה, גם ככה אגיע עוד שעתיים הבייתה ואגמור לבד על הסיטואציה הזו ועל התסכול שלה. אבל היא רק הזיזה אותי, והשאירה לי לראות את העורף שלה, ופחות משתי דקות אחר כך התבוננה בי עם חיוך מרוצה ופה מלא. נו, אפילו לתסכל כלבה אחת אני לא מצליח הבוקר, לא פלא ששאר היום היה לא משהו אחרי כזו התחלה ברגל שמאל. אז לא הרשתי לה לבלוע את מה שיש לה בפה. זה אומנם השתיק אותה לשעה, אבל לא מחק לה את החיוך.


המציל סידר את הדגל האדום וירד מהסוכה, הים גלי עד גבה גלי. הולך להיות קיץ ארוך.