סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברובם אני לא מוצא אותה אחת

- אין לי מוח... רק קש - איך אתה יכול לדבר אם אין לך מוח? - לא יודע... אבל יש אנשים שאין להם מוח והם מדברים הרבה... הלא כן? - כן, אני מניחה שאתה צודק
לפני 13 שנים. 30 באוקטובר 2011 בשעה 17:20

אתה זוכר שדיברת איתה עלי ועליך? היא שאלה, מבלי לחכות לתשובה, מניחה את כוס הבירה שלה בצד.


היא דחפה לשבת על הבר, אולי להיות קרובה לאלכוהול, אולי קרובה לברמן, אולי קרובה אלי. היא אף פעם לא אוהבת את השולחנות האלה שחוצצים בינינו, ואני מצידי משחק על זה, מתיישב מיד מאחורי שולחן, מסמן לה לשבת מולי, ומשלב רגל על רגל. אני לוקח את התפריט, מכסה בו את פני, ובו זמנית גם מציץ מעליו לראות את הבעת פניה. אבל הפעם זה היה על הבר. הנהנתי שתוכל להמשיך. בעוד היא מניחה את הבירה שלה, משתהה קצת, אני לקחתי את שלי ביד. אחרי שהקרבה לברמן עזרה לה לטעום מספר סוגי בירות, היא בחרה אחת חזקה במיוחד, עם 10 ומשהו אחוזי אלכוהול. מכינה לבאות.


והבאות הגיעו. אמרת לה שאיתי אתה מרגיש שאתה יכול להיות עצמך, ואני איתך גם יכולה להיות עצמי. ואני חושבת שבסוף, זה מה שחשוב, אפילו אחרי שבוע מעיק, שבו להיות עצמנו לא עשה לאף אחד מאיתנו חיים קלים.

אחרי שלקחתי את הבירה בידי, עכשיו זה הזמן ללגום ממנה, נותן לשקט לשחק את התפקיד שלו. למלים לעמוד בחלל האוויר, לפני שהמוזיקה או החיוך של הברמן או פשוט הזמן יפזרו אותן. חכמה הילדה. אולי קצת תמימה כשזה נוגע לסדרי עולם, אבל אנחנו לא נרשום את זה בעמודת החסרונות, אנחנו יודעים טוב מזה. המשכתי ללגום בשתיקה.

נו, מה אתה אומר? היא שאלה אחרי שהשתיקה הרגישה מתמשכת מידי. הורדתי את הכוס. אני אומר שאני לא יכול לשוחח על זה עכשיו.
מה, למה? ניכר על פניה שהיא מאוכזבת מהשתיקה הרועמת. הסיבה שאני לא יכול לדבר על זה עכשיו, עניתי לה, היא שאין לי כאן גישה לחגורה שלי. כשנגיע הביתה תקבלי תשובה מפורטת. את יודעת שאני מעדיף לא להגביל את כושר הביטוי שלי למלל בלבד.

האכזבה התחלפה באחת לשמחה, שבעצמה לא שרדה ליותר מכמה שניות. ביטר-סוויט מומנט.


---


בבית זה אכן יותר קל לשוחח לעומק על בעיות. הדפסתי רשימה קלילה שמצאתי ברשת וכותרתה: 15 דברים שבחורה רוצה מהגבר שלה, אבל לא תבקש. מיקמתי אותה על בירכיי, עם ישבנה באוויר, בידי החזקתי את מתקן ההתנהגות שלי – מחבט קטן מעץ, עם ידית אחיזה קטנה, ושטח פנים שמתאים יפה לישבנה – ואת הרשימה הנחתי מתחת לעיניה. עכשיו תתחילי לקרוא בקול.


1. הודעות טקסט של בוקר/לילה טוב
היא החלה לקרוא, ואני התחלתי לדבר, הן במלים והן עם מתקן ההתנהגות שלי. נו, הודעות את מקבלת או שצריך להאשים את חברת הסלולר? מקבלת, היא אמרה-צעקה. יופי, תמשיכי.

2. תמונות מצולמות יחד
מקבלת, היא ניסתה לענות מהר לפני שהיא תרגיש עוד מכה, אבל הצלחתי להשיג אותה. הלאה.

3. הפתעות, במיוחד קטנות
מקבלת, מקבלת, היא הזדעקה. אבל כאן ראיתי לנכון להתעכב. אולי אתן לך מכה על כל מתנה שקיבלת ממני רק בחודש האחרון, מה את אומרת? לאא, היא צעקה וצחקה במקביל, בזמן שאני התחלתי לספור מכות נוספות על ישבנה שכבר הלך והאדים. לדעתי אני צריך להגיע לפחות למאה רק על הנקודה הזו, אבל אין לנו כאן את כל היום, אז תמשיכי.

4. לבקר ולהביא לה את האוכל האהוב עליה
מביא, מביא, איזה סיוט, אמאלה. היא ענתה. סיוט? אני מבין שאת לא מרוצה מהאוכל שאני מבשל, אמרתי והמשכתי להכות. כן, אני מרוצה, אבל אני רק ב-4!

5. חולצה עם הריח שלו
מה עם הגופיה שנתתי לך באמת? לובשת או שאת משתמשת בזה בתור מטלית? שאלתי. לובשת, בטח. יפה, 6 ו-7 לא רלוונטיים, אז תמשיכי ל-8.

8. מחמאות כנות
נו, את מקבלת ממני מחמאות זונה? מקבלת. והן כנות, כלבה? כנות. ויש לך תלונות בנושא, מטומטמת? אין. ענתה, מרוצה הן מהתשובות שהיא ידעה, והן שהסבב הזה הסתכם רק בשלוש מכות.

9. שר לה את השירים האהובים עליו, אפילו כשהוא מזייף
אני מבין שאני צריך להפסיק עם זה, נכון? מה פתאום! היא ענתה, אני הכי אוהבת את זה. אז תמשיכי.

10. בובה חמודה להתכרבל איתה כשהוא לא בסביבה
את זוכרת את הפינגווין? זוכרת. ואת הכלב בובה שהבאתי לך ועכשיו על המיטה שלך, עם הרגליים הקשורות והגאג? זוכרת. אז תעברי לנקודה הבאה.

11. שיחות אמיתיות ורציניות
אל תעני על זה, אנחנו עושים אחת כזו בדיוק ברגע זה. תמשיכי.

12. שיחות נונסנס מצחיקות, גם
גם על זה אל תעני, אני עוד אגלה שאת מתבלבלת בינן לבין השיחות הרציניות. הלאה.

13. הג'נטלמניות שלו
חסר לך מזה? רוצה להכיר כמה ליצנים שתוכלי להשוות? מה פתאום חסר, היא ענתה, ואני לא רוצה להכיר אף אחד. ידיה כבר מונחות על ישבנה, מנסות להגן מכל מכה ג'נטלמנית נוספת. תעיפי את הידיים, ותמשיכי לקרוא.

14. נחמה וסבלנות כשהיא בוכה
רואה, כאן יש לך מזל שאת לא בוכה הרבה, אבל מצד שני, אני לא מרגיש שאני צריך אפילו קמצוץ אחד פחות של סבלנות איתך. במיוחד כשאת מתנהגת כמו ביץ' כפויית טובה. אחרון.

15. שיגיד לה כמה הוא אוהב אותה
כאן כבר המכות שלי היו חזקות וללא הפסקה. רואה? אולי זו בדיוק הבעיה? אולי את שומעת את זה יותר מידי? אולי את חושבת על זה יותר מידי? אולי אני מפנק אותך יותר מידי? אולי זה הכל נראה לך מובן מאליו ובחינם? יכול להיות? – לא, היא ענתה בקול נחרץ. אז מה זה עושה אותך? לאקי סלייב, אמרה. ומה עוד? לאקי פט, אמרה. ועוד? גרייטפול ביץ', סיכמה. ואת לא תתנהגי כמו נקבה מפונקת, ותהיי נחמדה ונעימה, ובלי דרמות, ובלי נרגנות – עם סיבה או בלעדיה, נכון? שאלתי בזמן שאני מטעים מכה עם כל מילה.

נכון! היא צעקה.


מעולה, מתקן ההתנהגות עשה את העבודה שוב.




הרשימה המלאה, למחפשי/מחפשות אתגרים


מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } - איך זה שכשקראתי את סעיף 15, הטעמתי בעצמי מכה לכל מילה?

הכתיבה וגם התוכן מצויינים.
אוהבת את קו המחשבה שלך.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י