ברובם אני לא מוצא אותה אחת

הרמתי את הראש להביט בתקרה. לא יודע מה ציפיתי לראות שם. היא הובילה אותי למעלה במבטה. היא, שעכשיו שוכבת עם גבה לרצפה, עורפה מונח על כרית דקה. עיניה בתקרה, כך נדמה לי.

מה היא רואה? מה ה- point of view שלה?

מה גרם לה להתנגד לשכב ככה על הרצפה? מה כל כך קשה בזה? למה הייתי צריך להכריח אותה? זו בסך הכל רצפה, ואפילו שמתי לה כרית מתחת לראש, ויש תנור שלא יהיה לה קר. למה לעשות עניין מכל דבר?

לא מצאתי תשובות בתקרה. היא נראתה לי לבנה, נקייה, נטולת עניין.


לכל אחד יש pov, כל אחד חושב שהוא מכיר את ה-pov של השני, כל אחד חושב שה-pov שלו מובן. כל אחד טועה. היו פעמים שממש ניסיתי. שכנעתי את עצמי שאני יודע, שאני יכול לדעת – אם רק אתרכז, ואדמיין את עצמי בנעליים אחרות. יצאו לי משפטים כמו:
ברור שאני יודע איך זה לעשות תואר, הרי גם אני עשיתי.
כן, בת מצווה זה מלחיץ, אבל כולנו עוברים משהו דומה.
בסדר, אז אני לא מקבל מחזור בדיוק כמוך, אבל דיממתי כשחתכתי את עצמי, אז תאמיני לי שאני מבין מה עובר עליך.
דוד שלך נגע בך כשהיית בת 12? איזה זין, גם דוד שלי רימה אותי פעם אחת בשש-בש, סיפור אמיתי, כן. אנחנו רואים את העולם אותו דבר.

אם היינו מבינים pov, היינו מבינים איך הסתיים הפרק האחרון של הסופרנוס.
אם היינו מבינים pov, היינו מבינים איך הסתיים כל פרק אחרון בכל קשר בחיים שלנו.

מכאן הפיתוי לדעת. אני בסך הכל רוצה להבין יותר טוב, להיות בן אדם יותר טוב. כהערת אגב, זה גם יעזור לי לעשות מניפולציות רגשיות יותר בקלות, אבל זה באמת בעדיפות שנייה – יש לי כוונות טובות. נו, פאק איט, מאיפה לי לדעת? אני יכול להקשיב, אני יכול להזדהות. אלו פעולות שאפשר לעשות, או לפחות להשתמש במלים הנכונות ולהעמיד פנים שאני עושה אותן. אבל לדעת? באמת לדעת? אין סיכוי. ואני כבר מזמן הפסקתי להתיימר או להעמיד פנים.

הורדתי את המבט מהתקרה. הסתבר לי שגם היא. עיניה היו עצומות עכשיו. היא כיבתה את ה-pov שלה. שאלתי את עצמי אם זה מפריע לי ואם אני צריך להעיר לה על זה. אבל בינתיים פיה נפתח, ולשונה יצאה החוצה. בסדר, לזה אני לא מתנגד.

הנוזל החל לצאת לבסוף מהבחורה השנייה שרכנה על ברכיה מעל הפנים שלה. אידיוט אני, היא בכלל לא ראתה את התקרה. לאט טפטף מטה מאחוריה. הטיפה הראשונה פגעה בשפתה העליונה. היא כיוונה עצמה, והשאר כבר זלג ישירות ללשונה.

היא לא סגרה את פיה כי ידעה שיש עוד, ידעה שאני מביט. ידעה שאגיד משהו כמו: נו, את רואה שזה לא כזה קשה לשכב על הרצפה, למה היית צריכה להתווכח? ידעה שאחכה שתגיד תודה, וידעה להגיד אותה. ידעה שיש גבר אחד עכשיו שהכי מרוצה ממנה בעולם.


גם כשעיניה עצומות, היא יודעת בדיוק את זווית הראיה שלי. איך היא עושה את זה?