ברובם אני לא מוצא אותה אחת

אני אומר לך, גומיית השיער שלך לא כאן. אמרתי לה בטלפון בפעם השנייה, שעתיים אחרי שהיא הלכה. נזהר בלשוני לא להגיד לה להפסיק לבזבז את זמני. היא נוטה להעלב מהביטוי הזה, למרות שהוא אינפורמטיבי, וברגע זה גם מאוד מדויק.

זה לא שכנע אותה. קמתי בשאון רב, ובקול בולט חיפשתי בחריצי הספה. זה לא כאן. אז חפש מתחת לספה, היא אמרה, גומייה בצבע אדום. המחשבה הזו לכשעצמה שעשעה אותי. לא יקרה, עניתי, ואין סיכוי שהיא שם. טוב, אמרה, אז אולי תחפש ברצפה, ליד הקופסא הוורודה שלך, זה בטוח נפל שם.



הקופסא הוורודה שלי. מונחת לה בספרייה השחורה, בין ספרים עבי כרס ולא רחוק מפינת האלכוהול. בולטת, וורודה וצועקת. רק שעות קודם לכן היא שאלה אותי על תוכנה. במקום להפטיר שקר כלשהו, עניתי לה שהיא לא רוצה לדעת, ורצוי שלא תפתח אותה. עוד בטרם סיימתי את התשובה, הבנתי שכך היא רק תמשוך עוד יותר תשומת לב.

אי היכולת שלי לשקר מסבכת אותי לחינם.

היא קמה מיד לבדוק אותה, ונאלצתי לקום אחריה בעצמי ולהחזיר אותה בכח למקום. נאלצתי גם להפעיל אלימות מתקנת כדי להבהיר שהפעולה הזו לא היתה מקובלת עלי. תגידי את, שאלתי אותה, מה כבר יכול להיות? אני מרשה לך לדמיין את הגרוע מכל.

לבני נשים! היא אמרה ללא היסוס. אוקי, ומה עוד? תני עוד שתי אפשרויות שאני יכול להתבייש בהן. צעצועי מין, אולי. היא חשבה קצת. ספר זכרונות מכיתה ו' שאתה קורא בו כל יום. נראה שהאפשרות הזו שעשעה אותה לא מעט.

אז הנה לך, אמרתי, את מוזמנת להניח את הגרועה מבין ההנחות האלו, ואני אפילו לא אכחיש. קיוויתי רק שהיא לא תניח את כולן יחד. המחשבה על דמותי לבושה בגדי נשים, עם פלאג בישבן, קוראת בספר זכרונות מכיתה ו' לוודאי תשבש את המשך התוכניות לאותו ערב.



אבל זה לא קרה, והנה אנחנו עכשיו בטלפון. אני יודעת! חפש במקלחת. בטוח השארתי אותה שם בכיור. שוב קמתי ממקומי. שוב שומר את ההערה על בזבוז הזמן לעצמי. שוב תר. דיווחתי על חוסר הממצאים בזמן אמת, ונראה שהיא השלימה עם המציאות.

טוב, היא אמרה, נראה לי שאחפש באוטו, אולי הגומיה נפלה שם. נו באמת, הזדעקתי, את מתקשרת אלי עוד לפני שבדקת? למה לבזבז לי את הזמן, למה?
אתה ממש מגעיל! ואני לא רוצה לדבר איתך. אמרה וניתקה.


נאנחתי לחלל הריק. הורדתי את הגומיה האדומה שלה שהיתה מולבשת על כף ידי כל הזמן הזה. שיפשפתי את היד והמרצתי חזרה את הדם.

קמתי לקופסה הוורודה וצירפתי את הגומיה לאוסף הגומיות שבפנים. אולי אני צריך להחליף אותה בקופסא פחות בולטת, חשבתי לעצמי, אי היכולת שלי לשקר מסבכת אותי לחינם.