|
|
|
קפיצה על מוט
בקריאה נאנחת
בעינים תוהות
היא זוחלת מתחת
משתוקקת מגע
סימון בעיניים
ילדה אבודה
במעטפת אישה
רעידות בירכיה
צמרמורות בשערה
חריקות בין שיניה
המתנה ארוכה
הדריכות אין סופית
הציפייה לדבר
כבר המתינה שנים
וכיבתה עצמה לא פעם
אך האש בוערת, גדולה ממנה, מתפרצת
להרגיש שאת חיה בשבילי, להרגיש חי בשבילך
להרגיש חי
להרגיש נקודה
להמחיש לך מה זאת תחושה, להמחיש לעצמי חושים חדשים
להמחיש מחשבות
להמחיש לפחות חמש פעמים ביום
היא מסתובבת אחוזת טירוף ושגעון בחדר
זה לא קשור אלי
נאלצה לפטר עובד ותיק שלה, אחד האהובים.
בימים שמפטרת עובדים היא ישר רצה אלי
טוענת שפה, אצלי היא מקבלת פרופורציות
זה המקום השקט היחיד שלכיסא שלה אין בו שום ערך ומשמעות
כל הכעס, כל האדרנלין, כל האגו והמסכות נופלים עם כניסתה בדלת
פעם היה קשה להורידאותה לארבע
היום כבר מחוץ לדלת היא מחכה מרובעת
מכופפת
קטנה
בלי דאגות
בלי אחריות
מפקידה כולה בידי
מחכה לכאב, מחכה לשחרור, מחכה לחיבוק אב
צועקת חופש, צועקת מכאב, צועקת הנאה
אין לה כל חפץ לחזור לעולמה, בעולמי היא נבלעת למערכת עיכול היודעת לשמור על נפשה התמימה
הנפש שכבר שכחה שקיימת, זו המזוקקת, לפני שבנתה דמות
ולהכיל את כולה זו מלאכה לא קלה
אך להכיל ולהאכילה מכפית השקט שלי זו המלאכה הכי מספקת בעולם
תבדקי מי נמצא בחדרי חדרים
מי שומר ומגן על ליבך העדין
תבדקי מי בודק אותך, בלי מסכות
מי גורם לך לפרוץ את כל החומות
תבדקי מחשבות, רגשות ותחושות
מי דואג שזו את בין כל החלומות
תבדקי מה חסר , מה צריך להשלים
מי כסם ממסטל זורם בתוך הורידים
תבדקי כי בדקתי ורק בשבילך
תבדקי ותבואי, נתחבק ונלך
והיא תיפול כשהוא יבוא להרים אותה
היא יציבה, שקולה, חזקה וכוחנית לפעמים
שיווי משקלה הוא מושא לקנאה
אך לידו אוהבת להרגיש חלשה וליפול
תמיד נהנת לבדוק שיהיה שם לתפוס
והיא תיפול כשהוא יבוא להרים אותה
מול העולם זה משחק
מול האנושות זו יכולת
איתו זה גרעין התמימות
איתו לא צריכה מסכות וחומות
והיא תיפול כשהוא יבוא להרים אותה
נכנסת לחדר
משילה שכבות ביגוד
מקלפת מעטפת הצגת יחיד
קורעת מחסומי ליבה
והיא תיפול כשהוא יבוא להרים אותה
מזוקקת
חשופה
פגיעה
והוא
הוא מטרתו אחת
להרים
סיגריה מונחת על סף מאפרה
מאורך אפרה ניתן להבין שלא עושנה מעולם
פשוט הודלקה, הונחה ונשכחה
קירות חשוכים בהם שני חלונות
האחד חלון לרחוב
השני אינו חלון אמיתי, השני הוא ריבוע אור שנוצר מהחלון הפונה לרחוב
סיפורינו נבנה בין שני החלונות האלו
מעבר היותו פיסית קורה בין שתי חלונות
גם אופיו דומה לסיטואציה, כלוא בין דמיון ומציאות
כמו סרט נע עוברי הרחוב נעצרים ומביטים
אינם רואים, לא אותי, לא אותה
הם מביטים דרך החלון המציאותי בחלון הדמיוני
לעיתים יראו רק צל תריסים
לעיתים יהנו מסרטוני הצללים הקצרים שנוצרים מתנועת גופותינו בחלל החדר המתנגשות באור
עשן הסיגריה הולך ודועך
התריסים נסגרים, את עבודת שאיבת עשן הסיגריה הם סיימו
קול גדול של קהל טלוויזיה אמריקאית נשמע ביוניסון אווווווו
היא מחייכת
החיוך נצרב בזיכרוני בזמן שסגירת התריסים מעלימים אותה מעיני
שני החלונות שחורים ובלתי נראים
נשארים בחדר זכרונות אור
נשארים בעיני זכרונות חיוכה
נשארים במאפרה זכרונות סיגריה
נשארים ברחוב זכרונות קהל
היא ירדה על 4
הוא עלה על 2
התקדם 3 צעדים לקראתה
ספרה בליבה עד 5
ו6 ספאנקים הוטחו בישבנה
היא הרגישה כאילו היו 60
חשב לעצמו, לחתולה הזו 9 נשמות
חשבה לעצמה, אם אוכיח לו שאני 10 אולי לא יבואו עוד 6
3 שעות
180 דקות
17 דמעות
21 גניחות הנאה
2 אנשים
מטרה 1
חיבור
לבנות ולהפיל עולמות בשניה אחת שמרחפת באוויר
כך למלא את הריק ולהשלים החסר
הכל במבט עיניים
הכל בהסכמה
הכל בלחישה מצמרת, לחישה מלטפת
מזדחלת לעברי מלאה מחשבות
תפקידי לנקותם ולהשאיר מחשבה אחת בסיטואציה נרקמת
לנתק עולם חיצון
לנפץ פחדים
להדביק שברים
לגעת ברגש עצמו בכפפות משי
להבין לפני לעשות
לעשות כמה שאפשר
נרדמת בחיקי, מוקפת הילה מלאכית
היא נגעה בשמיים ולפני שסיפרה את מצב העננים כבתה
נקיה מכתם לכלוך העולם
נשימותיה מגרות פטמתי
שיערה חוסם טווח ראייתי
ריחה ממלא החדר
היא תמיד יפה
הלילה יותר
אפריל 2002
למה את לא
למה אתה יותר מידי
אתה תמיד
לא את תמיד
בואי הנה
לא רוצה
בואי
מה
כשתגיעי תביני
הבנתי
אז תישארי
בלי לחשוב ובלי לקחת
לקבל ולהכיל ביד פתוחה
ניצוצות טעם
פתיתי שלווה
בעמידה סמכותית
מול כפיפה גאה
שירת בכי מחוייכת
צחקוק שובב וחצוף
אור כתום מכה ודועך, מלטף קירות
הכנה
בניה
שותפים לסטייה
ביחד
הלפני ואחרי דומים בתחושה
הבין לבין נוגע בשמיים
השגרה לא שגרתית
הנכון הופך נכון מאוד
