לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנכתבים

תמונות הנאספות למכונת העריכה של החיים

97

לפני 12 שנים. 20 ביוני 2012 בשעה 2:22

פרק פ

עיניים נפקחות
רגליים קשורות
ידיים גם
פה מודבק
עיניים נקשרות
אזניות לאזניים
שמיכת פוך נקרעת
נוצות עוטפות גוף
מצבטים תופסים פטמות
שוט בעור הבטן מעיף נוצות
שוט בירכיים
גוף נמתח מחיזוק קשרים
גוף צועק ממתיחה נוספת
גוף מתוח שניה לפני הפרדת איברים ממקומם
מצבטים נתלים לתקרה מותחים פטמות לגוף מקומר
מאוורר מעיף נוצות באוויר
גוף נצבע לבן בצבע
אחריו צבע צהוב
נוצות פוגעות בצהוב הופכות גופה לאפרוח צהבהב

איברו חודר לגופה הנוצתי
המתוח נכנס לגוף מתוח שמנוע מלהגיב
פה סגור מנוע מלצעוק
עיניים קשורות לא מכינות מראה למגע
הוא גומר בתוכה
בדיוק בזמן שגומר מושך חבל
חבל המתיר את כל קשריה
את ידיה ורגליה
מרגישה את הנוזל החם בשילוב עם חופש בידיים
וזרימת הדם בכל גופה
עוטפת את כולו בחיבוק
כל גופה רועד
״תגמרי״ הוא לוחש לה
גופות מחובקים בהדיקות
רועדים
מזיעים
דומעים
שקט
שינה
יחד
אותו גובה
אותה תנוחה

בקרוב פרק אחרון

96

לפני 12 שנים. 19 ביוני 2012 בשעה 15:20

פרק ע

מתעוררת
בתוך
הר
של
פרחי חמניות

הוא
מפנה
קבוצת פרחים
חושף
את ראשה

חמניות הן פרח השמש
כמו שאת השמש של חיי
הצהוב מסמל את האור שלך המאיר את חיי
השחור במרכז החמניה מסמל את נפשי הרוצה להחליף את ליבך

על מעקה המדרגות תלויה שמלה צהובה
עם כובע שחור
התלבשי
הערב מחכה לך ארוחה של בת אצולה
לא לפני שתרחצי עצמך באמבט הדבש , החלב והחמניות
שמחכה לך

ארוחה מסתיימת כולה רגועה
נהנית מן הרגע
עטופה בשלווה
יורדת על ארבע
מבליטה ישבנה
מגישה לו בפיה
את הקיין הנורא

הוא לוקח הקין
ומניח בצד
מעלה דופה על שתים
לא היום יפה
היום הזה כולו בשבילך
הבטחתי מתוק
ומגיע לך הכל
את ליבי לא לשכוח
הגוף ינוח ויתרפא
הגוף צריך כוחות
ומעבר לכל
הטוב מגיע לך לא פחות

שוב יורדת על ארבע
מניחה שוט לרגליו
מזדנבת סביב רגלו כמו חתול מאוהב

מפנה את השוט ומלטף שערה
לא היום יפתי
היום פינוק ולטיפה
את חשובה לי יותר מעוד כלי בחיי
את ליבי הבוער
את האור בעיני

מרימה ישבנה
בתנועות מעלה מטה
משמיעה יללות
מתחננת
בוכה
כאילו נכנס לו שד בגופה

הוא מניף את השוט ומצליף ישבנה
היא צועקת
אני אוהבת להיות בשבילך

ישבנה מאדים
ערוותה מתרטבת
הוא שולף איברו
וחודר לגופה

גומר בתוכה
אז זרעו היא אוספת
בולעת כולו
אף טיפה לא מפספסת

מניף גופה באוויר
משכיבה תחת זרועו
היא מחליקה את עצמה
ומחבקת רגלו
נרדמת

בקרוב פרק פ

95

לפני 12 שנים. 18 ביוני 2012 בשעה 19:00

פרק ס

שעה חולפת והדלת נפתחת
מניח בגדיו לצד המיטה
ופתאום מהצד עינו מגלה
שלולית קטנטנה לא של שתן סביב ערוותה
מתרומם מהמיטה ומתלבש חזרה

מתיר קשרים מרגליה
וקושר לידיה
פעורה מולו בישבן מורם
רעידות בגופה , צמרמורת כולה

קיין נשלף ומונף באוויר
״ אסור לך לגמור ללא אישורי!״

עשר הצלפות חובטות בבשר התמים
מציירות על ירכיה קווים אדומים
בין קין לקין , בין צרחה לצרחה
״ לעולם לא אגמור ללא רשותך״

עשר הצלפות מסתיימות
חבלים משוחררים ומתחילים להרפות
״עכשיו אסור לך לזוז גם אם אינך קשורה״
איבר פלסטיק גדול מתקרב לערוותה

״כדי להבהיר עמדתי יותר ביעול
תרגישי איך זה לגמור ללא זמן לעיכול״

איבר נכנס בחוזקה
איתו תבוא צעקה
כך נכנס ויוצא
עד גופה מתרפא

היא תגמור
הוא לא יפסיק
המהנה הופך מעיק

כך יחדור הפלסטיק שלוש שעות
וכל גמירה תגרום לבכות
לוחש, לגמור איתי אפשר אחרת
אך בלי אישורי את לא גומרת!

שבורה כולה
חריץ נפוח
מורדת לרצפה
״עכשיו לנוח״

בקרוב פרק ע

94

לפני 12 שנים. 18 ביוני 2012 בשעה 17:58

פרק נ

מתוחה במיטה
גופה מאדים במהירות
כל פריט ביקר גופה
הוא מרוצה מהציות

פתחי שוב את פיך
קבלי איברי
אחדור לגרונך
לך אסור להקיא

נדחף לו איבר לעומק גרון
כל נכנס ויוצא בקצב שעון
לבסוף ממלא כל גרונה בנוזל
תרומתו לגופה בגרונה מחלחל

הוא יוצא, מחייך ומלטף שיערה
עכשיו תנוחי לך ככה, יש לך שעה

הדלת נסגרת, פרצופה מחייך
הנוחות במיטה והטעם בחיך
מאפשר לה לנוח בתוך מיטתו
מעניין כשיחזור, מה יביא לה איתו


בקרוב פרק ס


93

לפני 12 שנים. 18 ביוני 2012 בשעה 17:41

פרק מ

חולפו שעתיים, הנה הוא חוזר
מחכה לו שולחן ערוך וזוהר
לידו על כיסא, ערומה, ממתינה
הוא סוגר את הדלת וצועד לעברה

בלי לאמר שום מילה הוא מושך שיערה
״כשאני מגיע הביתה , מקומך בריצפה״
משחרר חגורה ממכנסיו הכהות
מרים ישבנה ומתחיל להכות

״כל נגיעה שתקבלי בישבן מחגורתי
אשמע בקול רעם, מה הבנת שפחתי!״

חגורה מונפת ולאחר כל חבטה
נשמעת בבכי השורה הבאה
כשמגיע הביתה אני על הרצפה
כשמגיע הביתה אני על הרצפה

אחרי שש הצלפות, חגורה מונחת
נשארת על ארבע מעט נאנחת
מתיישב על כיסא, מורה לה התקרבי לרגלים
מוריד לה צלחת, בתיאבון זוג שדיים

מסיים ואומר לה ״אני זז לשעה״
״תפני את הכל, כשאחזור הפתעה״


לא חולפת שעה ושוב דלת נפתחת
לצידה קופסה, עטופה בסרט, מונחת
תפתחי, בשבילך מתיישב במיטה
היא נרגשת כולה לקראת ההפתעה

סרט נשלף וקופסא מגלה
אביזרים שזרים לה ושוקולדה קטנה
זה הכל בשבילך, הוא טוען בחיוך
אלה כלי לימודיך , מתקרב בחיכוך

נשלפים חבלים, שוט וקין מקופסא
אחריהם מצבטים, שרשראות ורתמה
קופסא לא גדולה מכילה כה הרבה
הוא ממשיך ומוציא ואת עיניה מכסה

פה לפתוח צועק ופותח גרונה
עם פה פתוח מרים ומשכיבה למיטה

עיניים קשורות, פה פעור לרווחה
מותח רגליים וקושר לפינות המיטה
ידיעם גם הן למיטה נקשרות
שוקולדה לפה ועכשיו נפלאות

פריט, פריט, מפריטי הקופסא
נוגעים לא נוגעים, מלטפים את גופה
זה השוט, זו השרשרת, מסביר וממשיך
תלמדי לזהותם, זה תחילת התהליך

לאחר שנסיים כל ליטוף וליטוף
תלמדי לזהותם במגע עם הגוף
ועכשיו תקבלי כל אחד בכוחו
שתזהי יכולתם וכל אחד תפקידו

בקרוב פרק נ


92

לפני 12 שנים. 18 ביוני 2012 בשעה 17:01

פרק ל

על ארבע יורדת
גבה מקמרת
מבליטה ישבנה ללא רגע היסוס
הבלטת הישבן גם חושפת לה כוס

מתחילה צעדה חתולית למיטה
נעצרת על שטיח כשכולה גאווה
מחכה שירד במדרגות לעברה
מנקה מחשבות, מנקה עברה

כך חולפת דקה ודקה אחריה
מרגישה השדה ששרט את בירכיה
הדקות שחולפות מרגישות כשנה
מחכה שיבוא לשחרר צמאונה

רעשי צעדים מרעידים מדרגות
הגיע סופן של כל הציפיות

מתרוצצת על ארבע בחדר
כמו גור כלבים המחפש אדונו
מרגישה התרגשות מכל עבר
מחכה להרגיש את דרכו

הוא מגיע, מלטף שערה
ממשיך למטבח ושולף קערה
קערת מים מונחת לצד רגלו
״שיהיה לך לשתות״ לוחש והולך לדרכו

דלת נטרקת ואיתה בא חשש
אולי לא החליטה נכון
נשארת על ארבע אולי זה מבחן
אך עם זאת כבר שורף הגרון

מתקרבת למים, שולפת לשון
מרגישה כה מושפלת רק בגלל עיקרון
את המים לוגמת כשפניה טבועות
בראשה היא חושבת, מה יהיו הבאות

עוברות השעות היא נרדמת על שטיח
הדלת נפתחת, אדונה שוב מגיח
מלטף שיערה על המיטה נשכב
רגליים בחוץ , מה יקרה עכשיו?

לקקי את רגלי , אחר כך את גופי
בלשונך הרכה ללא עזרת איבר אחר
ושלא תחשבי ללקק איר מיני
זה מחוץ לתחומך, לא לחשוב לאלתר!

היא חיכתה למגע, לשונה נשלפת
מנקה את כולו, מנקה ומקרצפת
מסתובב על בטנו ומורה להמשיך
לשון בתוך ישבנו לסיום תהליך

מסיימת דומעת וחוזרת לארבע
לא יודעת אם דמעות השפלה הן או דמעות גאווה
מחכה לתגובה בנתיים נרדמת
גם הוא עובר לשינה

בבוקר מושכת לו את השמיכה
מתעורר עצבני ושואל אותה מה?
מסמנת ביד לכיוון איברה
הוא מורה לה לדלת לכי לגינה

כשחוזרת אדונה מתהלך לו בחדר
טוב שחזרת, אומר, פתחי את פיך לפעור
פה נפתח ומורם מחכה לתגובה
איבר ממלא פיה שתן, עד לשחרור

״אני יוצא אל העיר לשעה שעתיים״
״שיהיה נקי שאחזור וארוחה לשניים״


בקרוב פרק מ

91

לפני 12 שנים. 17 ביוני 2012 בשעה 21:25

פרק כ

חלל ענק ופתוח, עטוף רצפת עץ כהה, קירות גבוהים הנותנים תחושה ללא סוף, נחשף בפתיחת הדלת
בין מרחבי הבית העצום בגודלו אין רהיט אחד מלבד מיטה מעוצבת לבנה כולה, מרגלי המיטה , דרך מצעיה ועד לרקמות התחרה
השקופות מבעד לחוטים לבנים.


המכתב מחכה בפתח הבית


יפתי הנך עומדת בפני ההחלטה הגדולה של חייך
אם תחליטי לבחור ללכת, תחכה לך המכונית תוך 3 דקות מחוץ לבית, ותלווה אותך לביתך.
אם החלטת להשאר תצטרכי לעמוד בכל התנאים ובכל הכתוב לתקופה של שבוע ימים, בסופו תחליטי אם תמשיכי בדרך זו כדרך חייך, או שתחזרי לחייך הקודמים.

לפני שאסביר מזכיר לך, במידה והחלטת להישאר, תצטרכי להיות שלמה עם החלטתך עד לסופו של השבוע

במידה והמכתב עוד בידך אפרט.

בשבוע הקרוב תעברי סדרת חינוך שתביא אותך הכי גבוה שהגעת בחייך אך עם זאת הכי נמוך.
בסוף השבוע תהיי נשלטת למופת.

השבוע יכלול פינוקים לצד עונשים, כאב מול אושר, חרדה מול בטחון, ליטוף מול חבטה, השפלה מול עילוי.
בין השאר תתפקדי כשפחה לכל דבר. שפחת מין, שפחת נקיון. שפחת בית השימוש ועוד...
יהיו ימים שתרגישי מתחת לשטיח ויהיו ימים שתרגישי מעל השמיים
דבר אחד מבטיח
לא אפגע בך פיסית
ולא אפגע בנפשך
אפילו אם נתקרב וירגיש כך

חשוב לציין, במידה ונשארת לעיתים תרגישי כחפץ, אך מעדכן אותך מראש את לא!
במידה ותשארי את הופכת מיד להיות הדבר החשוב ביותר בחיי והקרוב ביותר לליבי.

אני חוזר ואומר, זו החלטה לא פשוטה לשים את כולך בידו של אחר, אך אותו אחר הוא אני
וגם אם ירגיש שונה מדברי, דעי לך וקברי עמוק בראשך, את תהיי כל חיי כמו שאהיה כל חייך
אשמור עליך מכל ואפילו מעצמי.

קחי נשימה ארוכה
זו לא החלטה פשוטה
זה לא דבר שמותר לי לבקש, זה צריך לבוא מרצונך העמוק והחזק, לא פחות!

יהיה לא קל
יהיה קשה
אבל הכל יהיה באהבה, ובמטרה אחת מול העיניים
הפיכתך לשלי באופן טוטאלי ודו צדדי.


במידה והאוויר בראותיך שלח לראשך את ההחלטה להשאר
עמדי על ארבע במערומיך על השטיח הלבן שליד המיטה הלבנה
ותמתיני לי.


בקרוב פרק ל

90

לפני 12 שנים. 17 ביוני 2012 בשעה 20:09

פרק י


אותה סמטה מוכרת כל כך
מרגיש לה כבר בית שני
הירידה על ארבע, כבר מרגישה לה טבעי
ועוד לפני שמספיקה לרדת
צמוד לרגלה לימוזינה עוצרת

נהג בשחור פותח לה דלת
הכנסי גבירתי, בעל הבית מחכה לך
לבדה מאחור, דלתות ננעלות
אווירה מפוארת, נוף מוסתר וילונות

כעבור שלוש שעות לימוזינה עוצרת
בשדה ירוק ,מול גבעה ירוקה
נהג יוצא, מגיש מכתב לידה ונוסע


שלום יפתי
בצידה השני של הגבעה ממוקם בית קטן ומפנק,
התפשטי, רדי על ארבע והתחילי פוסעת על ארבע לעברו
אל דאגה אין סכנה או אדם במרחק קילומטרים ממך
אני צופה ושומר לאורך כל הזמן


מניחה המכתב, מביטה סביב
מרחוק נראה שמתלבטת
אך כעבור פחות מדקה
מורידה מלבושה
שיניים אוחזות רכושה
ועל ארבע יורדת


בין שדות ירוקים
גבעולים גבוהים
ישבן לבנבן מנצנץ לו
מפלשת לה דרך,כחיית פרא
גופה מזיע
השדה חווה לראשונה, ניצוד שפוסע מרצונו לידי הצייד


מקיפה גבעה
ונחשפת לבית לבנים, מקורה רעפים באדום
שער עץ פתוח לרווחה, מחכה לבואה של חיה צמאה

עוברת השער
צועדת בגן עדן עמוס פרחים ועצי פרי
גן עדן מוקף יקום ירוק


באמצע גינה מטופחת היטב
על נדנדת עץ לבנה
יושב וממתין לה
עם שמיכה לבנה


דמעות עולות ומציפות את פניה
לא ברור אם מאושר או השריטות ברגליה
מתיישבת לרגליו
נעטפת שמיכה
עכשיו הוא אומר לה, הגיע זמן רחצה

ידו מסמנת לכיוון הבאר
לידו מונח לו דלי עם ידית המחכה להשבר
"מותר לך לרגע ללכת על שתיים"
התרוממות מגלה לה, אמבט תחת שמיים
אמבט לבן, עומד, רגליים מוזהבות
מוקף סבונים, תמרוקים ושלל ניחוחות
מסתובבת לוודא שזה שם בשבילה
מחייך, מאשר וצועד לעברה

גופה מתרומם בזרועותיו העוטפות
ומונח באמבט מלא עלי כותרות
טובלת ראשה, כשיוצאת הוא לא שם
מחכה לה מכתב עליו כתוב בפחם

קחי את הזמן הדרוש לך, להרגיש נקיה ושלווה
במרפסת הבית מחכה לך ארוחה
אכלי לאט, הרגעי, הזמן שייך רק לשנינו
עוד מכתב מחכה לך בכניסה לביתנו

בקרוב פרק כ


89

לפני 12 שנים. 13 ביוני 2012 בשעה 12:40

פרק ט

למחרת, אותה סימטה, אותה תנוחה
גופה על ארבע, מחכה
דיוק מושלם של הגעה
גוף נמשך משערה
לכי קדימה, הוא ציווה
פוסעת אל הלא נודע

היא לפניו
הוא כמו צילה
לומד, בודק הליכתה
רק לעיתים עוקף אותה
לתת כיוון בתוך שתיקה

רחוב אחר, דירה אחרת
בניין ישן, נפתחת דלת
אור מסנוור נשפך החוצה
מרמז אופי שונה מהמוכר

חדר לבן ריק מתוכן
ללא רהיטים, ללא דבר
תקרתו וקירותיו לבנים
רצפתו חול ים לבן
תאורת קולנוע שוטפת אור מסנוור
הוא מרכיב משקפי שמש, והיא יכולה לעצום או לפתוח, בכל מקרה עיניים לא יכולות לראות באור כה חזק
גם עיניו רואות רק את דמותה, המוצפת לבן חיוור ואת גופה מבליטה. כמו כתם ורדרד על רקע ללא צבע

שכבי על החול, הורידי בגדים, כסי עם החול המקומות הצנועים
נר נדלק, לא נראה, אור החדר כולו חזק ממאור הלהבה
טפטוף לבן מנר פוגע
הישר בפתח בין שדיה
היא צועקת
הוא ממשיך
תמשיכי כך נאטום את פיך

טפטופים ממשיכים לצפות את עורה
מצידה היא הבינה שאין לה ברירה
נעטפת בשקט ללא צליל, בדממה
שעווה לבנה מכסה את כולה

כך גופה נעלם ונבלע בסביבה
רק איברה המרטיב העטוף יבשה
אט אט לו נחשף ומזכיר את צבעה
הורדרד התמים של אותה נערה

לפתע פתאום ללא כל הכנה
מרגישה שנשרפת, נשרפת כולה
הרגשה זו נובעת מתוך איברה
שנפגש עם השוט להכרות ראשונה

הצלפה בודדה סיפקה אדום מיידית
הוא מניח השוט אין צורך בשנית
קבוצת מים מוצקים בצורת קוביה
עוטפים ערוותה. הבדלת טמפרטורה משאר הסביבה

שעוה מתקלפת פיסה ופיסה
גופה האדום הולך ונרגע
הוא רוכן לשניה ומלטף שיערה
מחר כרגיל אותו מקום ושעה

בקרוב פרק י

88

לפני 12 שנים. 13 ביוני 2012 בשעה 3:50

פרק ח

דלת נפתחת לחדר חשוך
דלת נסגרת, חושך מוחלט
עיניים פקוחות כמו עיניים עצומות
בד שחור נמשך על עיניים, מעל אזניים ונקשר מעל שיער
אור נדלק

מושיב ישבנה על כורסת עור שוקעת
ניגש לפסנתר
סונטת אור ירח מרחפת על שחורים ולבנים
מרחפת לאוזניה, חודרת וגורמת לגופה לרחף בחדר
לא מדובר בריחוף מטאפורי,
גופה מורם מעצמו ומרחף בחלל החדר
הנגינה נפסקת
גופה נשמט לתוך בריכה מלאה בפלומות אווז
נחיתה רכה כל כך עד שמרגישה כאילו הנפילה לא מפסיקה

מורה לה להוריד בגדיה
כשמסיימת מוריד הסרט מראשה
עיניה מביטות בחדר המלא בנוצות מעופפות מנפילתה לתוכן
כמו שלג לבן נוצות מרחפות באיטיות לקראת מפגשם עם רצפת הפרקט

יושב מולה על כסא בר גבוה ומביט בה
לומד תגובותיה
לומד את כולה

זהו השיעור הראשון שלך (מרוגשת)
למדת להכיר ריחוף ורכות
כך נתקדם אט אט עד כאב
אחר כך כאב חזק יותר
אחריו כאב בלתי נסבל
שאיריו יבוא כאב בלתי מורגש
ועד למטרה הסופית, כאב שייתן לך הרגשת ריחוף ורכות כפי שחשת היום

תתלבשי
מחר אותה שעה, אותה סימטה, לא לאחר!

בקרוב פרק ט