לפני ימים רבים ישבתי לכתוב בלוג.
הבלוג ישב "במגרה" שלי כמה ימים כי לא הייתי בטוח בו. חשבתי שאולי אני אגיש מידי, וחשבתי שאולי זה מגיע מהמקום הלא נכון. לימדתי (או לפחות ניסיתי ללמד אנשים רבים) שלא לכתוב ולהשתלח מתוך כעס. "אם יש לך משהו לומר, תנשום עמוק, תירגע, ואז תחליט האם זה עדיין נכון ורלוונטי".
אז הבלוג שלי ישב ב"מגרה" כמה ימים ורציתי להחליט אם זה נכון.
לקח לי כמה ימים ופתאום גיליתי שהבלוג שלי הרבה יותר רלוונטי ממה שאני חושב. גיליתי פתאום ששוב טעיתי ושוב קיבלתי כמובן מאליו שחברים נשארים חברים, ושניתן לסמוך עליהם.
אז לפני כמה ימים קיבלתי מייל.
אחד מאותם המיילים ההמוניים שמתרוצצים באנטרנט, עם כל מיני מצגות. ריפרפתי על זה מתוך נימוס עד אשר התחלתי להתחבר לחל מהנאמר שם.
הייתה זו מצגת מרוצפת בתמונות מקסימות של כלבים וכלבלבים, ואימרות שנאמרו אודות כלבים מאנשים שונים. היו שם מספר ציטוטים שהתחברתי אליהם, וכמנהגי, אני מביא אותם כלשונם, כולל מקור המשפט.
אם תיקח כלב מורעב ותאכיל אותו לשובע, הוא לא יינשך אותך; זהו העיקרון המפריד בין
כלב ובן-אדם.
- מארק טוויין
כלבים אוהבים את חבריהם ונושכים את אויביהם, בשונה מאנשים, שאינם מסוגלים לאהוב באמת
ותמיד מערבבים אהבה ושנאה.
- זיגמונד פרויד
האמת, הפעם אני לא מופתע. הפעם ידעתי שזה יגיע וידעתי שה"כלב" יקום וינשך אותי. ההפתעה היחידה הוא שזה לקח יותר זמן מאשר ציפיתי.....
לפני 17 שנים. 14 באפריל 2007 בשעה 21:55
