Inside And Out

כל כך חיכיתי לחורף הזה... שיחמם אותי קצת עם הקור הזה שלו. שיהיה לי כיף להתכרבל עם בחור מתוק על ספה ב"שית מול טלויזיה שדולקת על כלום.
לחזור להורים בצפון מידיי פעם ולפגוש את כל האהובים שלי ולספר להם כמה אני מצליחה לתמרן בין לימודים ועבודה והתנדבות.
וכמה המציאות היא שונה ומגעילה לפעמים. הקור הזה עושה לי רק רע, אין לי זמן לנשום אפילו לרגע והייתי צריכה להבריז מלימודים כדיי לעשות שיעורים. כמה אירוני. שמעתי שסבא שלך נפטר.. טוב ידענו שזה יקרה כבר הרבה זמן אבל עדיין אני מרגישה שכל החיים שלך משתנים ואני לא שם. מצד שני גם אתה לא. אתה בכלל נסעת לדרום אמריקה. כן כן דיברתי עם אמא שלך. התקשרתי אליה יום אחד בהתקף געגועים והיא סיפרה שאתה בצ'ילה.
וכל מה שאני יכולתי לחשוב עליו זה שאתה בצ'ילה, והפרואני המתוק שלי בצ'ילה, וכולם שם חוץ ממני. וכמה זה היה יכול להיות מצחיק אם הייתם נפגשים שם שניכם. מה אני יודעת אולי זה באמת קרה. אמרתי שאני אסע לקיבוץ. לבקר את המשפחה שלך. הבטחתי לאמא שלך שאבוא.
לא יודעת אם זה באמת יקרה אבל אני באמת מתגעגעת אליהם.
חלמתי עליך אתמול אתה יודע? לא חלמתי עליך כמעט אף פעם אחריי שנפרדנו ופתאום אתמול, אחריי ערב מוזר ומהנה עם חברים ותיקים, במיטה לא שלי (אצל ידיד טוב, תירגע) חלמתי עליך. חלמתי שאני מנשקת אותך נשיקה ארוכה ומחרמנת. אני לא מאמינה שהיה לי חלום סקס עליך!
חברה כתבה לי מכתב על יום שהיא הייתה אצלי. ישנו יחד במיטה שלי והיא התעוררה מאוד מוקדם. היא כתבה שהיא הסתכלה עליי ישנה ונראיתי לה מושלמת. אני מרגישה הכי פגומה בעולם. כשקראתי את זה ירדו לי דמעות. מה מושלם בי? אני כלום. רע לי. אני רוצה החוצה. אני רוצה שזה ייגמר ולקחת מטוס חזרה לפרו ולא לחזור לכאן אף פעם. אולי שם, עם כל הפרואנים המכוערים האלה אני ארגיש יפה. אולי.
משהו בי רוצה שתחזור ותתחנן שאקח אותך חזרה. למרות שהמשהו הזה יודע שזה לא יקרה בחיים.

זהו, אחריי שהוצאתי את כל הרעל, שיהיה לכולנו שבוע טוב, נטול ייסורים ונטול כאב.

Lily