יושבת עם חברה מימי הלימודים על בר תל אביבי. משסיימנו את ה-catching up עלינו עצמנו, אנחנו מתפנות לריכולים, והאובייקט הראשון הוא כמובן א'. אנחנו משוות תאריך עדכון אחרון והיא מנצחת.
"נו, אז הם התגרשו או שמעולם לא התחתנו?" - אני נופת צופים, אבל כמובן צודקת. תמיד חשדתי שענבר היא לסבית מודחקת, ושהיחסים ביניהם מלאים באגרסיות לא מתועלות.
החברה שלי הזו, היא ודאי הבן אדם היחיד שמעולם לא התקרבתי איתו לנושאים מיניים. מעולם. באף שלב במהלך שנות לימודינו המשותפים לא דיסקסנו דייט שלה. או שהיא בונקר תת קרעי, או שהיא א-מינית. אחרת אני לא מבינה את זה.
היא מספרת לי ש"מסתבר" שענבר, גרושתו של א', היא דו מינית, ושהיתה להם מערכת יחסים פתוחה. מבט התוכחה על פניה בולט כמו עיניים של איש שמת בחניקה. אני מהנהנת בראשי ולא ממש מתחלחלת. היא מעמיקה מבט אל תוך עיני, מוודאת ששמעתי הכל, ומפרשת לי "היא שכבה עם בחורות בזמן שהיתה נשואה לו". אני מהנהנת שוב ולוקחת עוד שלוק מהוויסקי. היא מתיאשת ממני ועוברת נושא.
היום אני מתקשרת לאבא שלי לאפס מונה, ומספרת לו שביאושי כי רב התחלתי לפנות למתווכים. הוא מספר לי על מיכאל, המתווך שמצא להם את הבית, מרבה שבחים על מקצועיותו, ואז מציין ש"מאז מיכאל עשה שינוי והיום קוראים לו מיכאלה". הוא מכניס פאוזה, אבל ה"אה-הא" שלי כנראה לא ממלא את החלל לשביעות רצונו, והוא מוסיף "יש לו שיער בלונדיני ארוך". שוב עצירה, הפעם אני מנפקת "וואלה". "וציפורניים ארוכות משוחות בלק אדום". אני מבינה שהשיחה לא תחזור להיות עניינית עד שלא אעשה משהו, ומאחר ואין לי שום יכולת לזייף, אני אומרת לו "אבא, טרנסג'נדרים לא מזעזעים אותי. אפשר לקבל את הטלפון שלה?". הוא עוצר לעכל, ומכתיב לי את המספר שלו.
ואני תוהה, האם תמיד הייתי זעזיעה בקושי, או שהחשיפה שקיבלתי כאן עשתה לי טיפול בהלם להפחתת שיפוטיות.
~
במהלך החיפושים אני מדברת עם המון אנשים כל יום. הרבה המון אפילו. וכל השיחות נשמעות אותו דבר, ובכולן, בשלב זה או אחר, פונים אלי בלשון רבים. אפילו אם אני שואלת מתי אני יכולה לבוא לראות את הדירה, התשובה תהייה "אתם יכולים לבוא ב-7 בערב". הכי גרוע זה כשאני כבר בדירה, לבד. אני. ועדיין מדברים אלי ברבים.
זה כל כך בלתי נתפס עבור אנשים שאישה בגילי (מי ישמע) מחפשת דירה לבדה? או שאולי בכלל, הקונספט של אישה שמסתובבת לבד ברחוב הוא בעייתי?!
כשאני חושבת על זה, היחידה ששוחחתי איתה בענייני דירות ולא דיברה אלי ברבים היא מיכאלה.
לפני 17 שנים. 10 באוגוסט 2007 בשעה 9:57