"היום אתה תהיה זונת ליקוקים. יש לי מטופלים ברצף עד השעה 19:00."
"טוב"
"עשר דקות הפסקה בין מטופל למטופל, אתה יודע איך זה עובד"
"כן"
"אני לא לובשת תחתונים מתחת לחצאית, כדי להקל עליך וכדי לקצר תהליכים."
"תודה"
"אבל אני מצפה לאורגזמה בכל שעה עגולה"
"אני יודע"
"יש לך עשר דקות בדיוק"
"אני אעמוד בזה"
"כפל לשון חביב, אבל בלי זקפה בבקשה, זה מביך חלק מהמטופלים"
"טוב"
אני קושרת את קרסולו לרגל של הספה, ומניחה לידו על הרצפה את הטלוויזיה הקטנה. אני מכוונת על תחנה מקרית, ומלבישה עליו את האוזניות עם ווליום גבוה. כיסוי עיניים. שני בקבוקים במרחק נגיעה, אחד עם מים, אחד ריק. בעיניים מכוסות במהלך היום הוא יכול להתבלבל, אני חושבת, היו דברים מעולם. "הפיה של הבקבוק הריק רחבה יותר" אני מזכירה לו. הוא מהנהן.
חמישים דקות אחר כך, המטופל הראשון שלי יוצא. פגישה מתישה.
אני נשענת אחורה, מפסקת את רגליי, ומושכת קלות ברצועת הקרסול שלו.
לפני 17 שנים. 27 בפברואר 2007 בשעה 18:34
