לפני 17 שנים. 3 בפברואר 2007 בשעה 22:37
הרבה אנשים גרמו לי לחשוב על רגש לאחרונה.
קודם כל, משורר מפורסם, איש גדול וחכם.
הוא תיאר את ההתמסרות הטוטאלית של המשורר לרגש. והסחיטה של אותו רגש למילים.
איבוד השליטה, הוויתור על הרציונאל, הזרימה עם היצר.
ואני קינאתי בו.
גם אני רוצה להיות השפחה של רגשותי.
לא, לא של אנשים אחרים.
של עצמי.
רק של עצמי.
אני רוצה למצוא את הפורקן לרגשות שלי, לא לדכא אותן.
ואני מחפשת את מי שיכיל אותי.
שיספוג את כל הרגש הזה אליו, במזוכיסטיות שקטה ויציבה.
