לפני 15 שנים. 27 בספטמבר 2008 בשעה 22:48
אתם האנשים החלולים
אתם המפוחלצים
נערמים יחד
גולגולות עמוסות קש
קולותיכם
מלחששים יחד
שקטים וריקים
כרוח על דשא שיבש
או רגלי עכברושים על שברי זכוכית
במרתפכם הצחיח.
צורה חסרת תבנית, גוון ללא צבע
כח משותק, מחווה ללא תנועה;
אנו שחצינו
מישירי עיניים, לממלכתו האחרת של המוות
אכן נזכורכם – כשביקשתם – לא כנשמות
אבודות, אלימות, אלא רק
כאנשים החלולים
האנשים המפוחלצים.
כך אובד לו העולם
כך אובד לו העולם
כי כך אובד לו העולם!
לא בלחישה, כי אם בשבר.
[זה מה שקורה כשאני מנסה לתרגם את אליוט, או בעצם עונה לו. שמישהו יאשפז אותי כבר, ולו רק בעוון השחתת רכוש ציבורי]
