לפני 16 שנים. 6 בפברואר 2008 בשעה 20:57
דווקא, שהכל נראה בסדר, העתיד נראה שפוי ויציב, עמוד אחד יציב קורס לו. מתפרק. ומחזיר אותי חצי שנה לאחור.
אין לי כח להתחלות חדשות, אין לי כח לחפש שוב את עצמי.
מתכנסת בתוך עצמי, מנסה לחשוב ולהבין מה אני רוצה ואיך אני הולכת להתמודד עם העתיד לבוא. דמעה יורדת לה פה ושם במורד הלחיים, אני עוצרת, לא מרשה לחברותיה להגיע.
עוד לא מסוגלת לחלוק ולשתף, עדיין בתוך הבועה של עצמי.
חסרת אנרגיות ותוהה...
