עוד בטרם הגעתי לשם היה לי ברור שהתשובה שלי תהיה שלילית. למרות ההתלהבות הראשונית, החיבור לא היה מושלם בעיני.
אני מתיישבת למולו, הוא פותח את הדפים ומתחיל לעבור על כל הסעיפים בחוזה. אני מקשה, ומציינת את התנאים הלא כל כך הגיוניים שלי...
ואז הוא מתחיל להקריא מספרים, השפתיים נפתחות קמעא, ולאט לאט פעירת הפה הופכת להיות גדולה יותר ויותר בצורה מטאפורית.
אני מהרהרת ביני לבין עצמי ויודעת שיהיה לי קשה עד מאוד להשיב בשלילה. המספרים כמעט הכפילו את עצמם.
אני שומרת על פוקר פייס, ממשיכה לשאול, ממשיכה להתנות, והכל מתקבל, כל בקשה או תוספת מתקבלת בחיוב.
אני יוצאת משם, יש לי שבוע לחשוב ולקבל החלטה. משתדלת לא לחשוב באופן גרידי, ולבדוק ולבחון אם ההזדמנות באמת טובה לי.
אחרי שהתעוררתי למחרת עם גוש ענק בבטן שחונק ולא נותן לי לנשום
סשן עם הפסיכו שלי עוזר לי להבין מה מקור ההתנגדות ולשחרר.
ואני מחליטה שזה הולך להיות שיעור.
שיעור שהולכים לשלם לי עליו, והרבה.
חתמתי.
לפני 16 שנים. 13 ביולי 2008 בשעה 12:10
