הרהורים מהקומה השלישית

בורא לי מילים, יוצר לי מחשבות, משתעשע ברעיונות, מתחכך בדמיון המשיק למציאות.
נוגע לא נוגע, יודע לא יודע, אהבה או שנאה ורק קו דק המפריד ביניהם.
שתיקת הזהב יקרה מפז, משולה לחכמה, נוטעת תיקווה.
הרהורי הכסיל כמטבע בכד, צחוקו מהדהד למרחוק.
טעמו תפל, ריחו באוש, אהבתו אהבת הרגע.
כמה מידות לו לאדם, מזוודה גנטית הטבועה מבפנים.
רגשות לו והרהורים, מחשבות לו ויצרים.
רצונותיו הטבע, חייו ארעיות, אפיזודה חולפת.
מה יותיר אחריו, מה ייקח איתו, מה ייוותר בסופו של יום.
הסרט נע, אין תחנות ביניים, רק שהות קלה להפקת לקחים.
דמיון נמהל במציאות, שקר מתובל באמת, ללא רגליים מהלך באוויר, מתמוסס בחמצן.
אין ניסים כאן, אין מלאכים, גם השטן גורש מביתו, פניו הושחתו בקלשון המציאות.


חולם לי אהבים, נוצר לי רגעים, מחבק אשליות, מתגפף עם דמיונות.
שקיעת השמש, סופו של יום, גלגלי הטבע, משומנים הם שיניו.
הסתלקות השאון, תחיית השלווה, סובב סביב עצמו, חג במעגלים.
אהבתה דוקרת, כזר קוצים לראשי.
מבטה חיות, סומק לחייה שושנים, גדר סביב ליבה.
האבירים נגוזו, חרבם להשכיר, הנסיכה בשבי הדרקון.
אין לה מושיע, חיוכה קפא.
טירתה כלוב זהב, כפיותיה כסף, היהלום רכושה, אך חיוכה נחושת.
המפתח החליד, סובב על מקומו, פותח לא פותח, לליבה הסגור.
המילים הם חיים, המוות ללשון, חרב פיפיות, כלהב מתהפכת.