זאת פשוט מגיפה. וירוס שהשתלט על כל חלקה טובה. הבנתי את זה כשפנו אליי גם בני טובים ושאלו אותי "האם ראית את הפרק האחרון של הישרדות?" אם זה לא היה עצוב הייתי צוחק. כל כך עצוב עד כדי געגועי כפירה לימים שהיה כאן רק ערוץ ממלכתי אחד.
הוירוס נושא השם ריאליטי, נוגע בכל פינות החיים. אם חשבתי בהתחלה שזו אפיזודה חולפת, היום אני כבר יודע שאנחנו אפילו לא באמצע. רבאק בוחרים כאן בני ובנות זוג, שגרירים, רקדנים, זמרים, טבחים. אפילו לרקדניות נמצא מקום אפילו שבהקשר אליהן אני דווקא סולח...אנשים שורדים על איים, יורדים טונות במשקל, רצים לדירה, מחנכים את ילדיהם, ובחלקם אפילו עושים מיליונים. אין ספק שהיוצרים עושים. זאת גם הסיבה שהנגע אך בחיתוליו. ההמון מצביע בעיניו, וכל זמן שיש רייטינג לזמן השידור הירוד ביותר שידע המרקע הקטן מאז ומעולם, אנחנו צפויים עוד זנים שונים ומשונים של הפחות טלוויזיוניות מהסוג הנמוך הזה. לא ירחק היום בו נבחר ראשי ממשלה ונמנה גנרלים, נשרוד על כוכבים מרוחקים, אינסטלאטורים ייוולדו ונאונן בגדול. מה אני אגיד לכם יצאנו קטנים.
לפני 16 שנים. 30 במאי 2008 בשעה 16:48
