הרהורים מהקומה השלישית

היא חלומית, היא נחלמת, פסיעותיה עקבות על שפת ים.

שערה משובץ פרחים, עדי מוכסף לצווארה הלבן.

לכבודה הים שוטח גליו, שטיח מים מלוחים.

ובעת דמדומים ושקיעה, טרם הופיע הליל,

היא זו שם הולכת, עקבותיה בינות לצדפים.

חולמת, רוקמת.

תני לי את הזמן לחלום, את הזמן לנשום, תני לי את הירח, את הכוכבים, תני לי את הלב שלך, את השפתיים, תני לי לדעת.

תני לי לטעום, לטעת, שתילי אהבה, אדנית החלון קומה אחרונה. תני לי לשתות, להשקות, פרחים של תשוקה, פרחים של טירוף הסדינים.

תני לי לחלום אותך...