והנה אחרי שפתחנו שנה חדשה, "טיהרנו" עצמנו מהחטאים עם דף חדש חלק ונקי (טבולה רזה), ו"התרווחנו" לנו בסוכות קיקיוניות, סוף-סוף מגיע לו החג שהוא מבחינתי החג היהודי בה"א הידיעה- שמחת תורה!
את ראש השנה אני די מחבב, לגבי יום כיפור וסוכות אני די ציני עד סקפטי, אבל את שמחת תורה אני ממש אבל ממש אוהב. אם נסתכל נכוחה ונתעלם מכך שמדובר ב"ספר תורה" ובמקום זאת נתמקד בכך שמדובר בספר(!!) נגלה שיש לנו כאן עם שיוצא לרקוד, לפזז ולכרכר עם...ספר!!
אתם קולטים את זה?! כמה עמים כאלה תמצאו ברחבי העולם?!
כמדומני שאנו היחידים שעיקר תרבותנו ומורשתנו מסתכמת בספר אחד שהפך לאלפי ספרים ברבות השנים. עם קטן בעל יכולת גנטית משובחת שהולידה לא מעט גאונים ולא בכדי. עם שפיתח את עצמו מנטאלית על גבי מאות דורות בזכות יכולת חשיבה עמוקה מאין כמוה, שהתחילה איך לא, באותו ספר. עם קטן-גדול שתרומתו לעולם אינה מוטלת בספק. אין גאה ממני להיות חלק מעם כזה, עם שבמסורת שלו כלול מנהג של יציאה לרחובותיה של עיר על מנת לרקוד ולשמוח עם ספר!
אז הפעם בלב שלם אני יכול לומר חג שמח:-)
לפני 15 שנים. 20 באוקטובר 2008 בשעה 6:56