מרגיש כמו ענן המשנה צורותיו, מופיע ככבשה תמה, ומתפשט, ומתלבש שוב, והופך לשד, ומתרחב, ומתכנס עד שמתכווץ. ממטיר גשמיו ומתפזר או נישא ברוח אל על או לאי שם למקום בו לא ביקר. ומתפשט, ומתלבש, עוטה זקנו, מגבעת ותפילין, ומתאדה, ושוב מופיע כראשון הנאורים, וכוס יין בידו, הגיגים בין טיפותיו. שוטף את העיר בחרצובות לשונו, עומד בשער, מתריע, כמו מודיע, ומתפוגג עד ישוב בחזרה למערתו.
מרגיש כמו ענן המחליף מלבושיו, המשנה פניו, המתהדר בטיפותיו. המשרת בקודש, מעלות וכלי זימרה, ריחות של שבת, הילה של חג, ריחות של בשמים. קולו של החזן שהיה אבי עדיין מנסר בי, מפכה, עד התייבש המעיין, ומתפשט ומשתנה לו הענן, עד שמתחלף בקולה של ההשכלה, בשערי המערב. עמוד שדרה וחוליותיו הגיון, וראשו זקוף, בעיניו רוחב היריעה.
מרגיש כמו ענן המחליף זהויותיו, המופיע כנחש, מתפתל על גחונו, לוחש רשפו, מלהטט בקסמיו ומשתנה לו השד, בדמות מכשף המשנה צורתו, עת יבוא כחתול, שעה ישרוט ליבה, בלשונו ילקק דמה, ירקוד סביבה את מחול השדים, המאחז עיניים, הכולא לבבות. אז ישתנה ויופיע שוב, כמלאך מלא עיניים בורקות, ייטול ידה ויוליכה למחוז חפצו.
לפני 15 שנים. 24 באוקטובר 2008 בשעה 8:20
