לפני 17 שנים. יום שלישי, 18 בנובמבר 2008 בשעה 9:59
מביט באקווריום דגים, השלווה ללא מילים,
שם ברקים ורעמים, הסופה, והשלגים.
השקט שברעש משתקף באישונים שבעיניים,
החלום שנבט בגן, האהבה בלי הידיים.
אותם פרחים שקמלו צומחים כעת מבראשית,
אותה שקיעה שבתמונה צבוע נצבעה באחרית.
בשפתיים מפללות, בעיניים כלות, בלהט,
בלחש קוסמים, במלל מכשפים, בלאט.
השדון שבי רוקד, מילים במקטרת מעשן,
ער ולא ער, ישן ולא ישן.
הילדה שהפכה לשיר, כפתה אותיות,
על גג העולם להיות אני או לא להיות!