הרהורים מהקומה השלישית

שעון החול אוזל, גרגר ועוד גרגר.
כמו טיפות גשם שמתנפצות על מדרכה,
עוד לב מתנפץ לו לרסיסים אי שם.
בדקות אני חולם מה שרציתי בשעות,
בימים אני צורח מה ששתקתי בשנים.
בחלומות את פייה מהלכת קסמים,
במציאות אני נושך ושורט.
בחצות הליל הדלעת הופכת כרכרה,
ביום המציאות מכה בפנים.
שעון החיים מורכב אלפי פיסות קטנות
של מבקרים מזדמנים,
בתנועה בלתי פוסקת,
קפואים בסרט נע.
וכשאני עייף, אני נח תחת עץ,
מתנחם בצילו, משתכר מריחו, מתענג על פירותיו,
נרגע מלחישת עלעליו וחולם, אותנו,
בארץ אחרת נטולת מרחב או זמן.