הרהורים מהקומה השלישית

שט על ענן הזמן, מעל לגורדי המלאכים, מעל לחיים שאהבתי, עם עוד חיוך שהסתיים באהבת נפשות או אולי בתאוות בשרים, עמוק בתוך לילות בלתי נשכחים, שהשאירו בי חותם מחויך ובשל, למרות שעוד פרק הסתיים לו בספר חיי. את הזמן שעבר איש לא ישיב, את ההווה צריך לחיות, אבל גם לחיות צריך לדעת. ואנחנו חיינו, אין לי ספק בכלל, שתינו את הרגע, לגמנו את המגע.

את כולך אישה, ובמיטה את כוכבת פורנו מהיותר משובחות שהכירה מיטתי. איכשהו זה נגמר לנו, ובמקום שציפיתי בו לעצב, הופיע לו החיוך, גאה ובוטח, שליו ורוגע, חתם לו עוד פרק בספר הבשר, והבטיח לי פרק נוסף בקרוב. מאיפה לו הביטחון הזה תמהתי לרגע, כשברגע שלאחריו כבר ידעתי, שזה סודו של החיוך!