הרהורים מהקומה השלישית

סביר להניח שלולא השאלה הזו שלה, לא הייתי כותב כלל על הדייט של יום שישי האחרון. כבר במבט ראשון ידעתי שסיפור אהבה וכינורות לא יצמח מכאן, והשאלה היחידה שקיננה בי הייתה לכמה זמן אשאר בדירתה...?

בין כוס יין אחת לעוד שאלת המדוע אינך נשוי עדיין(?) היא כבר השכילה להבין שעניין גדול לא מצאתי בה. או-אז היא פלטה לחלל הסלון את השאלה שעניתי עליה כה הרבה בשליפת מותן ובהיסח הדעת: איזה סוג של אישה אתה מחפש?
שאלתה הופיעה במשבצת ההבנה שיותר מידידות היא כבר לא תשיג, כך שאני מסיק שהיא ביקשה בעצם להניח את נפשה בהסבר ה"לא הטיפוס שלו." אולם דווקא שם הבנתי משהו אחר. אם פעם הייתי עונה כמה חשובה עבורי הכימיה, האינטלקט הגבוה, אשת השיח הפורייה וכמובן המשיכה הפיסית, הפעם הבנתי שזו אחת השאלות היותר מכשילות שניתן להציב בפני המינים.
אני מרשה לעצמי לומר שטעמתי כל מיני סוגי נשים, ועדיין לא מצאתי מתכון של בטח להצלחה לטווח הארוך עם בנות המין היפה. אפילו מרשם שיתבטא באחוזי הסתברות גבוהים לא העליתי בחכתי. הנוסחה שלי: משיכה פיסית + כימיה מנטאלית = סיפור אהבה!- לא תמיד הוכיחה את עצמה כיעילה.

והנה, הפעם עניתי אחרת. סוג...תהיתי בקול...היא יכולה להיות מאוד אינטליגנטית ואטרקטיבית ויחד עם זו קרחון קוטבי במיטה; היא יכולה להיות כוכבת פורנו בחדר המיטות ויחד עם זו אחת שלא תזיז כוס בבית כי לא יאה לה, וכיו"ב. לעומת זו, היא יכולה להיות עממית ופשוטה אבל בעלת לב רחב, מפנקת, תומכת, אחת כזו שאתה יודע שתעשה כמעט הכול עבורך.
סוג...? בשורה התחתונה אני לא הולך לישון עם תעודת הדוקטוראט שלה, ואם ליבה קר גם אלפי ספרי לימוד לא יחממו/יפשירו אותו. לומר שיש לי מתכון או נוסחה, שהצלחה נמדדת בכימיה הדדית ובמשיכה מינית זו פשוט טעות!
יש מי שיקרא לכך התפשרות, אני מבכר לקרוא לכך התקרבות מפוכחת לעבר גדות המציאות!

ואם לא די בכך, הרי שביני לביני, כשאני מעמיד עצמי בחדר הוידויים הפרטי שלי, אל מול עיניו הבוחנות של "הכומר" האישי-פרטי שלי, אני מודה ומתוודה שגם אני הייתי פוסל את עצמי, אולי אפילו על הסף. משבט הביקורת איש לא יימלט!
ותסמכו עליי, שני קוראיי הנאמנים, שהכומר האישי שלי, הוא-הוא מצפוני, חמור פעמים הרבה ממאה פרחי כמורה, עשרה כמרים מוסמכים ואפיפיור אחד. מילה שלי, את "הכומר" האני שלי לא יתפסו על חם מפתה מינית קטינים חסרי ישע...