צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 7:04

שומר את הקלפים קרוב לחזה, שחקן פוקר משובח לעולם אינו מגלה את צפונות ליבו. פניו חתומים, עיניו לא יסגירו דבר. אולי האס בחפיסתו, אולי הנמוך שבקלפים. ככה זה כשרוצים לשרוד, בטח ובטח כשרוצים לנצח.

כל מלחמה מורכבת מערכות-מערכות. כל סרט מורכב סצנות-סצנות. גם החיים חולקו תקופות-תקופות, זמנים-זמנים. יש ואתה על האוכף, יש שנפלת ממנו. החכמה תמיד להישאר עם הראש למעלה, כך לימדונו החתולים. לא לאבד את הדרך גם כשהיא אינה סלולה ופניה גבשושיים, סלעיה מוטלים במערום, מאיימים להכשילך, להפילך ארצה. המבט הנכון תמיד באופק, בזריחה. הגו זקוף, גאה. דבר לא עוצר הסרט נע לעולם. מוטב שננוע יחד איתו.

מיכל המאלפת​(שולטת) - כמה נכון...
בדיוק עברתי תקופה לא קלה, ומילותיך היו אותן המילים שחזרתי ואמרתי לעצמי כדי לצאת מהסבך.
והנה אני רואה שאחרי שינון המילים בראשי כמנטרה, הן כתובות שחור-על-גבי-פוסט אצלך בבלוג.
לפני 15 שנים
מתוק ומרושע - מדהים לראות איך אנשים שונים, ממקומות שונים, חושבים בצורה דומה.

לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י