הרהורים מהקומה השלישית

סתיו- שלכת. הטבע מתפשט מבגדיו.
חורף- התכסות. קור, גשם ורוח גורמים לנו להתלבשות.
אביב- פריחה. צמיחה ולבלוב. הטבע מתלבש בבגדיו המפוארים.
קיץ- התפשטות. השמש היוקדת, החום גורם לנו להתערטלות.

המאפיינים הטבעיים כרוכים בצמיחה והתחדשות ולאחריה תבוא הקמילה וההתפשטות. המחזור הוא מעגלי ונשנה. הטבע הוא אנחנו ואנחנו הוא הטבע. ניתן לזהות דפוסי התנהגות דומים לאלה גם בתוך מערכות יחסים בהם יש צמיחה ולבלוב עד לשיא שלאחריו באה הקמילה, ההתנוונות. מעטים אלה היודעים להמשיך לייצר צמיחה לאחר שלב הקמילה. הצורך הטבעי שלנו הוא ללכת הלאה למשהו חדש, מרענן, כזה שיחזיר לנו את ההתרגשות שבלבלוב. ניתן לראות שבטבע קיימת הצמיחה, ההתלבשות ולאחריה תבוא ההתפשטות. כן ניתן לראות את דפוס ההתנהגות הנ"ל בתוך חיי האדם גופו המורכבים משלבי הילדות- נערות- בגרות- זקנה. וכך אנו וגופנו משמשים דגם בזעיר אנפין לתיאוריה המוצעת.

בקבלה יש משמעות נסתרת למושגים התפשטות והתלבשות:

התפשטות- אור היוצא מכלל מאציל ובא לבחינת נאצל מכונה בשם ''התפשטות'' האור. ובאמת האור העליון אינו מתפעל משום זה, בדומה למדליק נר מנר שאין הראשון חסר, אלא על שם קבלת הנאצל מכנים אותו כן. (תע''ס חלק א'). היינו האור העליון המתפשט לנאצל. אבל צריכים להבין בה, שהיא המשכה מבחינת הרצון שבנאצל ההוא, שממשיך אליו את ''התפשטות'' האור העליון לפי מדת ההשתוקקות שבו, ואין המדרגה נגמרת, אלא בב' בחינות התפשטות של אור א''ס, כמ''ש בערך התפשטות ב'. (תע''ס חלק ג').

יוצא מכאן שהאור הוא אינסופי, נצחי. אין הוא גורע במאום מעוצמת מקור האור אלא רק משפיע על המואר מכוחו. עוצמת ההשפעה נעוצה במידת הרצון הפרטי-האישי באור הנצחי.

התלבשות- כל אור צריך להתלבש בכלי ואין אור בלי כלי. עיין ערך ''דרך מעבר''. (תע''ס חלק ג').

יוצא מכאן שהאור זקוק לכלי, לגוף. הוא אינו עומד בחלל ריק, בואקום, אלא הוא מבקש להתעטף בגוף ולמלא אותו. כמובן שהגוף, הכלי הם כלים רוחניים כי הרי האור והשפע רוחניים אף הם.

ניתן לראות שבחכמת הנסתר, בניגוד לסדר שבטבע, ההתפשטות קודמת להתלבשות*. אולם, כמו בטבע, ההתפשטות וההתלבשות כרוכים אלה באלה. האור מתפשט מהמקור ומתלבש על הכלי החפץ בו. השלבים בנויים זה אחר זה אך תלויים זה בזה בבחינת שרשרת או חוליות לינאריות.

*ניתן כמובן לומר כי התפשטות האור המוצגת בחכמת הנסתר היא התפשטות מלשון התרחבות. האור הרי לא מופשט ממקורו אלא מתרחב ממנו ומתפשט הלאה. ועדיין, למרות שגוף המקור לא מתפשט אלא מרחיב עצמו, הרי שניתן לראות בדבר גם התפשטות, כי הרי האור מבקש כלי חדש להתלבש בו ולהתרחב אליו.

אם נתחכם נטען שכדי להצמיח משהו חדש צריך להתפשט מהישן ראשונה. ולכן ההתפשטות תקדם להתלבשות. אבל לעניות דעתי, הסדר הטבעי והברור דורש צמיחה ולבוש ורק לאחריו קמילה והתפשטות. כמו כן, אין כאן לטעמי, את שאלת הביצה והתרנגולת.