לפני 15 שנים. 10 ביולי 2009 בשעה 7:39
ניחוח אישה בקדרה המהבילה, נרקחת אט אט, מתערטלת מבגדיה, מקלפת מחיצותיה ונשכבת עירומה. מתפתלת ושורטת, מייללת ומלטפת, מתמכרת למגעו. משותקת, כמו קפא דמה בציוויו, שם בין ידיו, כמו ילדה קטנה שהולכת לאיבוד בשביל הלא מסומן, רק האור בקצהו כמו מסמן נתיבו. מטושטש ולא ברור הוא האור, ומעליו הוא ממתין לה, מרחפת דמותו, משתקפת בהילה, צופה בה בעודה מגששת דרכה, לומדת באפילה את הדרך לליבו. פסע ועוד פסע גמאה בתשוקתה, צעד אחר צעד מובלת מרצונה, מחשבת את הרגע בו תיפול לרגליו.
