לפני 10 שנים. 11 באוגוסט 2013 בשעה 16:11
נושך בעורפה של תשוקה, מקיז בניביי שני חורים מדממים: מכהי תודעה, מערפלי מציאות, מערבבי תחושה.
הגולם הפך לפרפר. הגולם קם על יוצרו: הכהו אפיים, שם שלולית נקוותה, אז ליקק דמו, שם לגם גאוותו, והיא כגוויה מוטלת, מאכל נשרים.
נושך בעורפה של זונה, מקלף בציפורניי עורה הבהיר, חסר התחושה. מקלל ומלטף, סר וזועף.
חורש במחרשה תלמי מזימה: משקה בדמעות, מרווה בדם, מצמיח פרא. בר ודרדר משלח שלוחותיו, בקוציו מאגרף.
נושך ונושף, עוקץ ומוצץ דם ערוותה.