יקירה שלי
אף אחד לא באמת יודע איך זה מרגיש לי בלעדיך
אף אחד לא יודע כמה עצוב לי
כמה קשה לי בלעדייך
כמה אני חושבת עליך, רוצה לדבר אייתך
כמה את חסרה לי
כולם אומרים "העיקר שהיא לא סובלת"
ואני אומרת מה עם הסבל שלי?!?
כמה אני סובלת הם לא רואים
הם רק אומרים לי להמשיך האלה.
אבל לא אומרים לי איך
איך ממשיכים האלה? בלעדייך אמא?!
איך אפשר להמשיך האלה בלי לראות אותך
בלי לדבר איתך בלי החיבוק שלך
בלי לצחוק איתך על כל העולם
איך אני אמשיך האלה?
אם רק מישהו יגיד לי איך אפשר להמשיך
כי בלעדייך העולם שלי שומם וקר
בלעדייך העולם שלי חסר משמעות
בלעדייך בעצם אין לי עולם
ואי אמא כמה את חסרה לי רק אלוהים יודע
כמה הצחוק שלך חסר לי
אהבה שלך החיבוק שלך שהיה מנחם אותי בימים קשים
כמה את חסרה לי אף אחד לא יודע כמה
אוהבת אותך למרות הכל, למרות המרחק הגדול
ואוהבת אותך תמיד אמא עד שנפגש שוב.
מתפוצצת מגודל הגעגועים אלייך.
לפני 15 שנים. 20 במאי 2009 בשעה 11:21