world in my eyes

סגרירי בחוץ וסגרירי בפנים
אייפוד בפול ווליום באוזניים
באוטובוס בדרך לחברים
כאלה שמוכנים לסבול אותי עכשיו -
כשאני כבר לא יכולה לסבול את עצמי
עוד בר
עוד סיגריה
עוד וודקה
פתאום שיר....
כזה ששמעתי כבר מאה פעמים
אבל פתאום השורות שלו
מעוררות איזה כימיכל
שמתחבר ומזדהה וכואב כל שורה
יש דברים שהם נורא פשוטים וצריך לקבל אותם כמו שהם
אתה צודק!

To the souls desires
The body listens
What the flesh requires
Keeps the heart imprisoned

What the spirit seeks
The mind will follow
When the body speaks
All else is hollow

Im just an angel
Driving blindly
Through this world

Im just a slave here
At the mercy
Of a girl

Oh I need your tenderness
Oh I need your touch
Oh I dream of one caress
Oh I pray too much

To the souls desires
The body listens
What the flesh requires
Keeps the heart imprisoned

What the spirit seeks
The mind will follow
When the body speaks
All else is hollow

You keep me waiting
For the promise
That is mine

Please stop debating
Please stop wasting
Your time

Oh I need your tenderness
Oh I need your touch
Oh I dream of one caress
Oh I pray too much

דפש מוד - מלכי המילים והעצב

אז הבוקר התעוררתי בתחושת
"HERE I COME"
ישבתי אתמול עם איש שאני סוג של מעריצה והלחנתי את השיר הכי טוב שלי עד היום
עד לרגע זה כבר הספקתי להכין ארוחת בוקר לחרגול
לשלח אותו לגן
לעשות הליכה של שעה עם הכלב (שזה כושר בשבילי)
עם הביטלס באוזניים...
ואז שמעתי את זה :
What would do think if I sang out of tune,
Would you stand up and walk out on me.
Lend me your ears and I'll sing you a song,
And I'll try not to sing out of key.
Oh I get by with a little help from my friends,
He gets high with a little help from his friends,
Oh I'm gonna try with a little help from my friends.

What do I do when my love is away.
(Does it worry you to be alone)
How do I feel by the end of the day
(Are you sad because you're on your own)
No, I get by with a little help from my friends,
Mmm I get high with a little help from my friends,
Mmm I'm gonna to try with a little help from my friends

Do you need anybody?
I need somebody to love.
Could it be anybody?
I want somebody to love.

Would you believe in a love at first sight?
Yes I'm certain that it happens all the time.
What do you see when you turn out the light?
I can't tell you, but I know it's mine.
Oh I get by with a little help from my friends,
Mmm I get high with a little help from my friends,
Oh I'm gonna try with a little help from my friends

Do you need anybody?
I need someone to love.
Could it be anybody?
I want somebody to love
Oh...
I get by with a little help from my friends,
I'm gonna try with a little help from my friends
I get high with a little help from my friends
Yes I get by with a little help from my friends,
with a little help from my friends

אז בשבוע האחרון שהיה קשה למדיי
למדתי מי החברים שלי
הם האנשים הכי מדהימים בעולם
הם עומדים שם לתפוס אותי תמיד כשאני נופלת
ולא משנה אם הם בעיר או בכפר
בהודו או בסיאטל
באמצע עבודה
או באמצע מקלחת
במציאות או בוירטואלי
הם יודעים לעודד אותי
לחבק אותי
להגיד מה שנכון
להיות רעים במקומי
הם דואגים לי לפעמים בצורה כמעט תוקפנית
(סוג של לביאות)
אז תודה לכם אהוביי, כנראה עשיתי משהו טוב להיות ראויה לחברות שלכם
ותודה מיוחדת על שישי שהתחיל נמוך ונגמר הכי גבוה 😄
חולה עליכם!

אני מסוג האנשים שמאמין בקארמה, שמאמין שיש אור וחושך שנלחמים בתוך כל אחד מאיתנו
חלקנו יותר אור וחלקנו יותר חושך אבל לתוך כולנו נוצקו שני האלמנטים הללו
לפיכך החיים הם לא שחור ולבן לא טוב ורע לא שמחה ועצב אלא תמיד משהו באמצע
היכולת שלנו לשלוט באלמנטים מביאה ליצירת הדרך שלנו בחיים ולדרך בה אנשים רואים ומתייחסים אלינו
אם נבחר יותר באור דברים טובים יקרו בחיינו אם נבחר בחושך ובקורבנות נמשוך אלינו אנרגיות רעות
עצם העובדה שהבחירה בידינו קשה לחלק מהאנשים שמתעקשים לא לקחת אחריות על חייהם ועסוקים בלהאשים את כל העולם במה שקורה/קרה/יקרה להם
זה מאוד מפחיד לדעת שיש לך את הכוח לשלוט בחייך וכל מה שיקרה תלוי רק בך.
להלן מילים יפות משלי שצוטטו בנאום מפורסם של נלסון מנדלה:
Our deepest fear is not that we are inadequate.
Our deepest fear is that we are powerful beyond measure.
It is our light, not our darkness, that most frightens us.
Your playing small does not serve the world.
There is nothing enlightened about shrinking so that other people won't feel insecure around you.
We are all meant to shine as children do.
It's not just in some of us; it is in everyone.
And as we let our own lights shine, we unconsciously give other people permission to do the same.
As we are liberated from our own fear, our presence automatically liberates others
Marianne Williamson.
[/english]

אני לא יודעת להביט במראה בלי להעביר טיפת ביקורת
אני לא יודעת לדפוק הופעה בלי להרגיש שזה קצת לא אני
אני לא יודעת לספוג כאב בלי לחשוב על הסימנים
אני לא יודעת לראות סימנים בלי לאכול קצת סרט
אני לא יודעת להביט בסשן של מישהו אחר בלי לשפוט על פי הגבולות שלי
אני לא יודעת לשכב עם מישהו בלי להיכנס לו לנשמה
אני לא יודעת להינות בלי שהצד השני נהנה גם
אני לא יודעת לתת בלי להיות אימהית
אני לא יודעת להיות אמא בלי לחוות רגשות אשם
אני לא יודעת לשמוע שיר בלי שהוא יעלה באוב מישהו בחיי
אני לא יודעת לצחוק בלי שזה יהיה דבילי
אני לא יודעת לבכות בלי דמעות
ויותר מהכל....
אני לא יודעת לאהוב בלי ללחוץ על הכפתור להשמדה עצמית

התעוררתי הבוקר לקול צעקות מהצד הפולני של המוח שלי -
זה שעסוק בהלקאה עצמית
זה שעסוק בלשבת זחוח ממרום מעמדו בהיררכיה של המבנה האישיותי שלי
זה שמערער בצקצוק שפתיים.....נו! מה יהיה איתך?
זה שהחיוך הלגלגני שלו מציף את עיניי בדמעות...
א כ ז ב ה !
איך יכול להיות שזה כל כך קשה לי? למה דוקא שם השחרור הוא בגדר בלתי אפשרי....
איך זה שיש לי אומץ להעיז ולחיות את חיי כמו שאני רוצה
יש לי אומץ לשבור מערכות יחסים ארוכות כי אני לא מאושרת ואני שמה זין על מה יגידו
איך אני מעיזה לשאול את השאלות הכי קשות, להגיד את האמת הכי אמיתית בלי לפחד מדחייה
ודוקא במקום הכי אינטימי - בעמידה שלי מול עצמי
בצורך לנצח את השדים הפרטיים שלי
המטומטמים
הפתטיים
החסרי כל שחר
דוקא שם אני קופאת
דוקא שם החוזק והבטחון נעלמים
ואני נותרת מבוישת עירומה ולא שווה כלום....

יום חדש
התחלה חדשה
מצב רוח חדש
הכל אחרת
מוצאת את היופי שבכיעור
את המשעשע שבדכאון
חוזרת לצחוק ולחייך
לנשום
ולהינות מהחיים
עושה את מה שאני אוהבת
נותנת בדיוק כמו שאני רוצה
רואה שאפשר להגשים חלומות ילדות גם בגיל 60
נותנת לאלכוהול לזרום לי בנעימות לתוך הדם והליבידו
חולקת זמן עם אנשים שאני אוהבת
ואנשים שזה עתה היכרתי
(ביניהם בלגי הורס שצעיר ממני ב-10 שנים)
ונוסעת הביתה לבד
מאושרת
שלמה
מנצחת
שמה IPOD חזק באוזניים
רדיוהד מתבכיינים לי כל כך יפה
מרגישה את שברירי האור שלהם זורמים לי בדם
מכסים על רעשי השיחות בקשר של המונית
מסתכלת במראה ומחייכת
כמה טוב להיות אני!

הארס מפעפע לאט
זורם לי בדם בקצב מתגבר
זה מתחיל בחוסר שביעות רצון
כעס על משהו שעשיתי
ביקורת עצמית
קטילה עצמית
שינאה עצמית
סדקים בכל פינה
נפילה
קריסה
שבר
הרס
התרסקות
התנפצות
צניחה
אל עבר הכלום
החידלון
השומם
והבכי הזה שמתפרץ ומרעיד
צא כבר החוצה חרא!
אני רוצה לחזור לנשום......

בפעם הראשונה שקראתי את בדולינה הוא תפס אותי קצת לא מוכנה הייתי עמוק בקורבנות...האושר לא תלוי בי, אין לי ברירה, אני לא יכולה לעשות מה שאני רוצה, להיות מי שאני, להתנתק ממוסכמות וממה "צריך" ופשוט להיות חופשייה....
אתמול קראתי אותו שוב הפעם הייתי הרבה יותר מלכת בדולינה, חופשייה ומשוחררת, יודעת שהאושר שלי תלוי רק בי, שבוחרת להיות בקירבה של מי שעושה לי טוב ושמח, רודפת מחדש אחרי חלומות ילדות, רוצה להגשים את עצמי בלי להביט לאחור ולהצטער שלא היה לי אומץ לעשות משהו, חווה חוויות נפלאות כל יום ומשתדלת לפזר סביבי גלים של אהבה ונתינה טהורה כזו שבאה עמוק מהלב ולא מצפה לתמורה......
אהבה היא נושא מורכב בחיי כרגע....אני קצת חוששת ממנה - פוחדת לאהוב, פוחדת ששוב הצורך הקיומי הזה שהיה בי להיות נאהבת יחזיר אותי ממלכה לקורבן....מקווה שאני מספיק חזקה בשביל לאהוב אחרת....בדיוק כמו בקטע מבדולינה:

"לקראת הנחיתה, כשהמטוס הנמיך ויכולנו לראות את הערבה, ישראלי בחליפה פרומה נעמד ליד החלון שלנו, ביקש רשות להציץ.
"נו," הוא אמר למלך, "מה אתה אומר?"
"נראה יפה מאוד"
"הכי יפה בכל העולם"
"הסתובבת הרבה בעולם?"
"פה ושם. אבל זה לא חשוב. אתה יודע למה זה הכי יפה בעולם?"
"למה?"
"כי זה ש ל נ ו ." אמר והלך, זורח.
המלך נאנח. "מזה מתחילות כל הצרות."
"ממה?"
"מהשלנו הזה. לאהוב משהו כי הוא כביכול שלך. זאת לא אהבה. זה אטצ'מנט.
הצורך הזה, להפוך משהו לשלך כדי לאהוב אותו, מבטיח שאף פעם לא תזכה באהבה. אם הארץ הזאת היא הכי יפה בעולם כי היא שלך, ולא בזכות עצמה, אתה נכנס לאובססיות של רכושנות, קנאה, תחרות, מלחמה, הגנה על גבולות. בדיוק כמו עם בני זוג , דרך אגב"

וככה יקיריי, בניגוד לכל המוסכמות ולכל מה שאמרו לנו עד עכשיו:
האהבה משחררת!

בהקשר של דחף לסקס נאמר פעם על ידי אחד מרבנינו הגדולים "מרעיבו משביעו ומשביעו מרעיבו"

אני שמה לב שלגביי זה מדויק לחלוטין.....היה שבוע באמת עמוס בחוויות והיכרויות חדשות, ריגושים אין קץ, טעמים..ריחות....וכל כך הרבה נגיעות: מרפרפות ועמוקות, חבריות ומיניות, סוטות ונורמליות, מפוכחות ושיכורות, נשלטות ושולטות, רגועות ובוערות......
ואחרי כל זה אני מתעוררת בבוקר יום ראשון והגוף שלי מתחיל להתכווץ, השרירים נמתחים, הציפייה נבנית, כמו נרקומנית אני מרגישה את הצורך העז הזה לעוד "מנה" מותח את גופי כמו קפיץ שמחכה להשתחרר.......
אני רוצה שתבוא
תרווה לי את הצימאון
תנשק בעוצמה
תנשך בחוזק
תיגע בלהט
תצבוט את פיטמותיי
תפסק את רגליי
תרגיש את הרטיבות שלי
תן לי לטעום אותי
תן לי לטעום אותך עמוק עמוק
תחדיר אליי
תחדור אליי
בכל חור אפשרי
בכל תנוחה שתרצה
תיגע בכל הנקודות שלי
תרעיד אותן
תאתגר לי את הגבולות
תטריף אותי בראש ולא רק בגוף
תסתכל לי בעיניים כשאתה מזיין אותי
תחזיק לי את הידיים
תחזיק אותי חזק בשיער
תמשוך אותי לאחור
תחנוק אותי
תן לי סטירה
תכאיב לי
ותלטף
תשלוט בי
אבל תשאיר לי פינות להטריף אותך
להוציא אותך מאיפוס
אל תיתן לי לגמור
תמשוך את זה עד הקצה....עד שאין לי אויר
עד שהרטיבות שלי נשפכת החוצה
עד שגופי מכווץ לחלוטין
שריריי כואבים
ואז תיתן לי להתפוצץ - צועקת...רועדת...מיבבת...רוטטת...
עד שהכל יתרוקן
עד שלא יהיה לי אויר יותר
עד שהגוף יהיה תשוש מסופק ושקט
ותן לי להביט בך גומר, מתענג על גופי, פורק את עצמך לתוכי, עליי......

פשוט תבוא אליי ותפרק אותי לגורמים!

היום הזה הוא מיוחד במינו...הוא קדוש במהות שלו בלי שנצטרך להסביר את זה
הוא נוגע באנשים שונים במקומות שונים
תמיד קשה לי לנחש מי סביר שיצום ביום כיפור ומי לא.
אין לזה קשר לרמת האמונה, לרמת הרוחניות או לרמת הזיקה להיותנו יהודים
זה יום שנוגע.....
השקט הזה, המוחלט שנכפה עלינו, העצירה מלכת - כמו סצינה מסרט עתידני על היום שאחרי...
שקט
חרישי
רציני
מכונס
אפילו הרוח נושבת ביום הזה מעט יותר בלחש
השקט הזה מביא לפתחנו את חשבון הנפש את ביטול כל הגירויים החיצוניים האחרים ואת כמעט חוסר הברירה של להתחבר לעצמנו, להביט פנימה, לשים על המאזניים את הטוב ואת הרע שבנו, את החזק והחלש, את האנושי ואת האלוהי......

אני מבלה את החג אצל חברה, שעת השכבה, מקלחת, שוקו, פיג'מה.....החדר זר לו והמיטה אחרת ואני קופצת ישר לצידו כדי להקל עליו את ההירדמות.....וידיו הקטנות חובקות אותי ומלטפות את גבי בסוג של הכלה מופלאה, תלתליו הרטובים והריחניים מתרפקים על פניי, שפתיו הקטנות והמתוקות נושקות לשלי פעם אחר פעם באהבה כל כך אמיתית ותמימה שמיד עולות בי דמעות.....
ואני שוכבת שם ומקשיבה לנשימותיו הולכות והופכות סדורות, רגועות וארוכות....והוא הנשמה היחידה בכל העולם שממנה אני מבקשת סליחה אמיתית השנה - על הכאב, על הצער, על העובדה שימים שלמים הייתי בבלאגן שלי ולא הייתי פנויה אליו רגשית, על העובדה שלנצח הוא יחלום שאולי יום אחד אבא ואמא יחזרו להיות ביחד, על כך שהוא ילד יחיד ואין לו מי שיחלוק איתו את הכאב הזה, על הטילטולים בין בתים ומסגרות......
אני אוהבת אותך ואוהב אותך תמיד, אני אהיה שם לצידך כשתצטרך וגם כשלא, אני אתן לך להיות מי שאתה ואשתדל כמה שפחות לכוון ולהתערב ואני יודעת שלא משנה כמה טוב עוד יהיה לנו, זה לעולם לא ימחוק צלקות שנחרטו בנפשך השנה - סליחה!