לפני 12 שנים. 3 בספטמבר 2011 בשעה 12:24
אני יודעת את זה. הכעס חוסם, לשני הכיוונים. אולי נדמה כאילו שומר על הכבוד, אבל חוסם. אני צריכה להסביר לך, בדיוק, מה הרגשתי ולמה, ולהתגבר על הפחד הנוררררראאאאא שלו תדע את האמת העירומה, לא תרצה בי. אני נגעלת מעצמי, אבל אין לי כל ברירה אחרת. כבר כעסתי, כבר הכתי על חטא. מה עוד נותר לי לעשות מלבד להביא לך את עצמי מתוך הפחד הנורא שאולי לא תרצה אם תראה אותי ללא כחל וסרק? ובה בעת, אם לא תראה אותי כפי שאני, איך תרצה?
לא אשליה. אמת. זה המינימום שאני חייבת לך.
