לפני 4 שנים. 2 בספטמבר 2019 בשעה 19:33
בא לי להתחיל לכתוב בבלוג. לא שום דבר מיוחד. לא מרגש במיוחד. בא לי ללכוד את היומיום. מחשבות חולפות, רגעים חולפים. כל כך הרבה עובר לי בראש וכל כך מעט יוצא החוצה. כמו שכתבו לי באחת התעודות בבית הספר היסודי: "ניכר כי עולמך הפנימי עשיר". אבל הי, לא מתחייבת לכלום. גם לא לעודף הסברים.
היום אני די עצובה. די בודדה. למרות שלא הייתי לבד רגע. אבל זה לא קשור.
פתאום, כשהמחשבות יוצאות, הן לא נשמעות לי שוות תיאור. בפנים הן היו הרבה יותר מעניינות. אז אני פורשת למיטה, לעסות את הרגליים הכואבות (דורבן) ולנסות לנוח קצת.
אמרתי לאמא שלי לא לבוא לעזור לי בסופ"ש הבא, כי העזרה שלה תמיד מלווה בשתלטנות (את ההסבר לא אמרתי לה), אז הולך להיות קשוח.
