לפני 16 שנים. 29 בספטמבר 2008 בשעה 19:39
לאחרונה אני נוטה לפענח את עצמי באמצעות נסיונות להבין מה הלא מודע שלי מנסה להגיד.
חנכתי את המיטה החדשה בחדר החדש עם איזה צעיר 'מתחזק' משכיל וזה היה נפלא. איך שהוא ינק את השדיים שלי וזיין אותי בעדינות, פשוט נפלא. הפעם השנייה כבר הייתה פחות מוצלחת. הוא הגיע חדור מטרה ואני בעצם רציתי חום ומגע יותר מאשר פורקן לחרמנות.
כבר איזה שבוע שאני סובלת מדלקת ששולחת אותי לביקורים תכופים מדי בשירותים. זה כמובן הדליק אצל אמא את החלקים החרדתיים. אלה שגורמים לה לנדנד ולי לעשות דווקא, אז הפסקתי לקחת את האנטיביוטיקה כי החלטתי שמספיק והמצב החמיר שוב. אבל אני כבר מסוגלת להודות במשו שלא קל לי להגיד על עצמי, אני נהנית מהדאגה שלה. זה גורם לי להרגיש שהיא אוהבת אותי וזה הכי טוב שיש לי כי היא לא יודעת לבטא את זה אחרת.
