דמעות והסמקות

שוב פעם מתגלה ההבדל בין התנהלות קונבנציונלית לבין אני

חתמתי על חוזה ולקחתי צ'ק מקדמה אבל אין לי מספיק מוטיבציה לסיים את זה

על פניו זה נראה שקל לי לעשות את זה
הרי כתבתי מודולות יותר גדולות ולא הסתבכתי והכל זרם...

אבל עכשיו זה קשה עד בלתי אפשרי... ספק עצלנות. ספק אידיאולוגיה
מה שבטוח - אחרי שעה עבודה אני נגעל, מתעצבן, קם מהמחשב ומחפש משהו אחר לעשות

מי היה מאמין שימאס לי עד כדי כך מתיכנות...
אבל אני לא מתכנת רגיל. לא מעניינים אותי הפרטים הטכניים. מחשבים כבר משעממים אותי...
הגיע הזמן לעבור לתחום אחר?

כואב לי לכתוב את הפוסט הזה. אני מרגיש לא יוצלח.
כי זה הדבר היחיד שכן אהבתי - מחשב. שביזבזתי עליו זמן גם על חשבון אנשים. גם במחיר בדידות
ועכשיו נמאס לי גם מכישורי המחשב. רק מעט מאוד מעניין אותי ואלו לא דברים שישלמו לי עליהם.

ובעצם אף פעם לא התמודדתי עם שום קושי בחיים שלי...
אולי זאת הסיבה שנמשכתי לסבל בפנטזיות המזוכיסטיות שהתגבשו בראשי
ליתר דיוק, אף פעם לא התמודדתי עם קשיים בעשיה. עשיתי רק מה שבא לי. מה שבא לי בקלות, יותר נכון.
מעט מאוד פעמים קרו שעשיתי משהו ממש קשה למרות הקשיים וזה לרוב לוקח כמות עצומה של השראה... סוג השראה שאין אני מקבל בפרוייקטים מסחריים... אבל כשיש אותה אני נהנה מכל רגע שהיא עדיין איתי.

אבל כבר הרבה זמן עבר מאז שהיתה השראה על פרוייקט...
ולאחרונה יש לי מקסימום שעתיים השראה אופטימית פמאומית שאני מבזבז בהאזנה למוזיקה וחשיבת יתר ואז חוסר לפסימיות.
החיים האלו משעממים אותי מיום ליום
ורוב הזמן אני יודע רק להיות מתוסכל.
ולהלחיץ את עצמי...

עלתה לי מחשבה בחצי שנה האחרונה שאולי ההשראה הבאה שלי תגיעה מכיוון אחר לגמרי בלי קשר למחשב. צריך קצת אומץ אבל זאת אפשרות. השתעשעתי ברעיון של לחיות באיזור ללא חשמל למשך שנה... אולי הייתי צריך להתאמץ להיכנס לצה"ל... רק לדמיין את עצמי עם מדים ותחושות פטריוטיות נותן לי מבט חטוף אל עבר אני שלעולם לא אהיה.
אני לא רוצה לוותר לחלוטין על המחשב, במיוחד לא על משחקי המחשב.
אבל אני לא רוצה שזה יהפוך לעבודה המשעממת שלי. העדפתי את זה בתור עולם מיסטי של אפשרויות חבויות שמחכות שיישמו אותן.
עדיין מרגיש כמו ילד אבוד. רוצה לייצב את חיי סביב משהו קבוע אבל מה?...
בחיי אני רואה רק שחורות

אבל שחורות ורעות עושה לי רק טוב!
שמח על כל מכה שקיבלתי מהחיים, ומשתוקק לעוד.
EVIL'S ROTTEN HAND YOU'LL SEE
I COME FORWARD