מילים שהכיר לי ושהשכלתי לגנוב, מתארות באופן מדויק כל כך את מה שנשחק והעלה שיבה בשפה הפרטית שלי. הזמנה לריקוד מהסוג שמגלה את מורכבותו רק לאחר כמה נסיונות.
הוא יראה מושלם. לא יכול שלא. הוא מחייב ספונטניות, אחרת ישקע לדפוסים מוכרים, וזו מחייבת צעדים בטוחים ויציבים של מי שיודע מה הוא עושה.
*Just dance with me.
Place my trembling hand,
On your naked body.
It's more than i can stand.
עקבים דקים וגבוהים אל מול יד גדולה וחסונה.
מול כל גזע עץ שמט לנפול ,שורשים חזקים שלא מפסיקים להעמיק.
השיטה ידועה; על כל צעד שאני לוקחת אחורה הוא לוקח אחד קדימה, ואולי יהא יותר נכון לכתוב את זה הפוך.
על כל צעד שהוא לוקח קדימה, אני בהתאמה כמו אחרי אימון של שנים, לוקחת אחד אחורה.
כנראה באמת, שאותו חוק פיזיקלי שגרם לו לקרוא לי בת זונה בשקט מעל כמה ראשים ולא מפסיק להפתיע אותי הוא תמצית הקיום פה, איזון עדין שעוזר לשמור על יציבות גם כשהאדמה רועדת.
For we may never meet again,
So darling tell me then.
If we should ever meet again,
You will remember when
we danced, for just a little while.
האדמה רעדה ורוחות מלחמה נשבו מכל כיוון, ואני התכוננתי כבר לטיפול בנפגעים, בעיקר בנפש, אזרתי אומץ לבחון את אותה תמצית קיום ולראות אם היא עומדת בקריטריונים להארכת אשרת השהות.
אני מחשבת סיכונים. הוא ישלח אותי לכל הרוחות.
אני נושמת עמוק ולוקחת את הצעד שלי אחורה.
היא לא מאכזבת.
בתיאום מושלם ובחן מדהים, ובלי לערוך איתי חשבונות על עזות המצח או יכולת להסתכל לתוך עיני כדי לנסות ולהבין מה אני זוממת הוא עושה את הצעד שלו.
זה איזון, עדין ככל שיהיה, יציב כנראה.
אני החסרתי פעימה ושיחררתי אנחת רווחה באותה נשימה.
**
בנוגע לכל שאר הדברים, השתיקה יפה מאד, והולמת.
אזניים תיצלנה למשמע הדברים הנוראיים שהוא עושה בי גם מסוף העולם.
* ,Dvastations coal.
שני קשרים
לפני 16 שנים. 25 ביולי 2008 בשעה 19:02