לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מראות

גוונים של שקוף
לפני 15 שנים. 29 במרץ 2009 בשעה 13:50

באמצע, אחרי שזה כבר הופך להיות אישי, הוא מרים אותי ממנו לבדיקה. בדקות האלה אני הכי מתוחה, כי לפעמים אין כל כך קשר בין רמת הרטיבות שלי לרמת הדופק שפועם בדגדגן ואני חסרת אונים מול הרצון לשלוח יד ולבדוק. הרגליים מפושקות והידיים על הברכיים, ורק הבל הפה שלו שמרגיש לי רוח סערה על העור החשוף. הפה שלי עוד מלא ברוק שניגר באופן אוטומטי כשהוא נכנס אלי לגרון, שעכשיו הייתי שמחה להעביר אל בין הרגליים ואני מנסה לתת פוש של הרגע האחרון בניסיון להציל את המצב למקרה שצריך.
הוא תמיד משתהה לפני שהוא שולח יד ואני תמיד רועדת. הרגשת המגע שלו מוכרת מדי, והגוף שלי מגיב מעצמו, והראש שלי חושב רק שבע. הראש שלי מתחנן לשבע. הוא היה שמח לעשר, אבל הגוף לא תמיד מציית, לכן שבע יספיק. רק לעבור את הסף, וזה כבר יבוא מעצמו. ואם לא שבע, אז לפחות שיהיה מעל חמש. זונה טובה צריכה לדעת לשלוט ביכולת שלה להרטיב. היובש הזה לא מזמין, לא סקסי ומייסר כשהוא מזיין כמו שהוא אוהב. קדימה, גוף יקר, אתה הרי זוכר את הפעם האחרונה שהיה חמש. הוא מזיין לי את הגרון ובודק כמה זה גורם לי להתלחלח, וכשהסמן מעל שבע בסקאלה הוא מרוצה ומטלטל אותי עם האצבעות שלו כבונוס. זונות מקצועיות מתוגמלות היטב. כשזה בין חמש לשבע, הוא משלם לי רק את התעריף הקבוע וגומר לי לתוך הגרון, ואני צריכה לחכות כדי לפרוק את כל החום והדופק כשהוא מתקלח, או עושה משהו אחר ומפטיר לעברי איזה 'בסדר' כשאני צורחת תחינות כי אני לא יכולה להחזיק יותר. כשזה עוד פחות מחמש, אני מתנחמת בחושך שמסביב, ויודעת לבד להתיישב כשהוא מסמן לי, ומרימה לבד את הראש כדי שאף טיפה לא תפספס את הפנים שלי, ומכוסה בו אני יודעת לבד לרדת מהמיטה ולזחול אל הפינה שלי ולחכות לו על הברכיים. אני מרימה שוב את הראש כדי שיוכל לחבר את הרצועה בקלות ולחבר אותי לידית של הדלת. אני יושבת על השמיכה עד שהוא מסתובב ממני. רק אחרי שאני בטוחה שהוא כבר התחיל להתעסק במשהו אחר, אני מסוגלת לפשק ולאונן את עצמי לדעת. וגם אם אני לא רוצה, וגם אם לפני שעתיים גמרתי את עצמי לדעת, אסור להפסיק, והייתי נותנת הרבה כדי שיעבור במקרה, בבקשה. שיעבור מעלי בדרך לחדר או למקלחת, שיעמוד מעלי סתם, מדגיש את הבדלי הגובה והגודל בינינו.
אני יודעת שהוא לא יעבור, הוא לא יתן לי את הסיפוק הזה. אני יודעת שבכל רגע יכולה להישמע דפיקה בדלת. אני יודעת שהוא יכניס את השכנה. אני יודעת שהוא יהיה פתאום חברותי ומזמין. אולי הוא אפילו יציע לה קפה לפני כוס הסוכר שבאה לבקש. אולי הוא יפתה אותה להתלוות אליו למטבח. הוא יבחן את העיניים הנדהמות שלה. הוא ישים לב לחוסר האונים שלה מול בחורה שלא מפסיקה כי אסור לה, ושמסבירה עם סומק בלחיים ומבט מושפל שזה העונש של זונה שלא יודעת להירטב מספיק בזמן מציצה. אני יודעת שהיא תתמהמה מללכת, ושונאת אותה על כך כי לא אוכל לבקש לגמור כשהיא שם. כל השכונה תשמע את שאבקש מזה שאהבה נפשי. כל השכונה תשמע גם את הצרחות הנלוות לאישור שלו.

כל יום הוא מרים אותי באמצע, אחרי שזה כבר נהיה אישי, לבדיקה,אני לא תמיד מצטערת על שיוצא פחות מחמש.

Succubus​(אחרת) - אח, ידעתי שזה מוכר לי מאיפשהו. נפלא. כרגיל. :-)
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י